*הוא המשרת שלו* *אין לו ברירה* *יחסי מרות* ''יותר מהר, נסיכה.'' הוא אומר לפתע בהתגרות, ''אני רעב.'' אני מהדק שפתיים ומכריח את עצמי לא להגיב. כל תגובה מציידי רק תדרבן אותו להמשיך להציק לי. אני מוזג לצלחת מן האוכל, ומתקרב אליו. מגיש לו את הצלחת. ג'ייסון יושב על הספה ורגליו על השולחן הקטן שבמרכז הסלון, זווית פיו עולה למעלה בחצי חיוך, והוא אומר, ''לא. לא ככה,'' הוא טופח על ברכיו, ''שב כאן ותאכיל אותי.'' הוא היה אמור להיות הסיוט שלי, הוא הפך להיות האובססיה שלי. ג'ייסון לא ביקש, הוא לקח בכוח. פקודות. מטלות. ניקיונות. הוא הפך אותי להיות המשרת שלו. להיכנע לו היה אמור להכאיב, אז למה כל מגע שלו מרגיש כמו חמצן? עכשיו אני מבין, הילד הרע של התיכון, הוא הילד הרע שלי. 🎨Gefen

: לינו רק רצה להיעלם. אחרי העבר שרדף אותו בבית הספר הקודם, הוא קיווה שתיכון "סונג-וון" יהיה הדף החלק שלו. הוא רצה להיות שקוף, לסיים את הלימודים בשקט ולשמור על היופי הבלונדיני שלו רחוק מהעיניים הלא נכונות. ג'ין-הוגון הוא השליט הבלתי מעורער של המסדרונות. הוא חתיך בצורה מסוכנת, כריזמטי, ורגיל שכל המבטים בכיתה שייכים לו בלבד. כשלינו נכנס בדלת, הסדר העולמי של ג'ין-הוגון התנפץ. הוא לא ראה בנער החדש חבר, הוא ראה בו איום - והוא לא מתכוון לתת לאיום הזה להתקיים בשלווה. אף אחד לא מבין למה ג'ין-הוגון נחוש כל כך להרוס דווקא את לינו, בזמן שלינו עצמו נעלם פעם בשבוע למקום מסתורי מחוץ לעיר, נושא עמו אשמה שאיש לא מכיר. בין איומים שקטים במסדרונות למפגשים מתוחים שבהם האוויר קופא, ג'ין-הוגון יוצא למסע ציד כדי לחשוף את האמת שלינו מנסה להסתיר. במשחק של כוחות, יופי וכאב, לינו עומד לגלות שהמקום אליו ברח הוא המקום הכי מסוכן עבורו - ושהאדם שהכי רוצה לשבור אותו, הוא היחיד שלא יכול להפסיק להסתכל לו בעיניים. "אל תסיט את המבט, לינו. בבית הספר הזה, אני היחיד שקובע מתי הסיפור שלך נגמר." הספר שלי מכיל תכנים , מומלץ לקרוא מעל 18+ 🙏🙏 #אהבת בנים #אונס #תקיפה מינית #טריגר #סוף טוב מקווה שתהנו כמו שאני נהנתי לכתוב 😘😘😘😘