הענקת שם היא תביעת בעלות. זוהי אמת עתיקה, הידועה עוד מימי הברית הישנה. שמות יכולים לכבול את האדם והבהמה לייעוד אחד, או לשחררם. שם יכול להישאר על כנו, או להשתנות בהתאם לשינוי הבעלות. לעיתים המשנים הם אלו להם השם הוענק, ובכך הם מסמנים את ריבונותם על עצמם לעולם. ישנם שמות חדשים ושמות עתיקים. השם הזה והענקתו היו חדשים, אך הם שאבו משורשים עתיקים יותר מהאומה שעל אדמתה הוענקו. המעניק: בעל שרעייתו נפטרה בטרם עת ואב שביתו אכזבה אותו. המקבל: עלם שחטא במשיכה לאנשים הלא נכונים. הוא נתפס במטבח, שם אמונו נטבח. הסכין חרצה תלמים בעור הילד הרך, אך היא מעולם לא הצליחה להתחיל. הלהב התהפך על אוחזו. הנער ברח עם אות לא שלמה של שם שלא הושלם, תזכורת תמידית לאשר עבר. הוא נע ונדד, מתרחק יותר ויותר מן המקום שבו חולל. היה אור בסוף בריחתו, העיר ההיא ידועה בכך. ההשגחה שלכאורה אכזב כנראה הייתה בעדו, משום שכאשר התמוטט לבסוף, היה זה מול משכנו של ידע עתיק והחמלה הנובעת ממנו. הצלקת החלימה, אך לא נעלמה. גם שנים לאחר מכן הוא עדיין התעורר לעיתים באמצע שנתו, ממלמל כאחוז דיבוק את המשפט הרה האסון: "Memento morti peccatrici", עד אשר גרגוריו של קממבר הרגיעו אותו מספיק, כדי לשוב ולשקוע במעמקי ממלכתו של מורפיאוס. מאה חדשה, שם חדש, פרק חדש בסיפורו של כסוף.

מה הקשר בין חתולים לריגול? מבוסס על סיפור אמיתי שקרה בזמן המלחמה הקרה, על הפעם ההיא בסיקסטיז שבה הCIA ניסה לפוך חתולים למרגלים

זוהי המאה ה- 15, אמצע הרנסנאס. בפירנצה שתי שושלות רבות עוצמה מתחרות על השליטה בעיר. בשיאו של המאבק , מת הצייר גבריאל קצאורדי בהגנה על בית מדיצ'י. אך חבריו אינם מתאבלים על מותו, הם חוגגים אותו בנשף מרהיב . אל הנשף הזה מתגנבת מירנדה, ארוסתו ... של הצייר עם פגיון מורעל בידה

(מוקפא) ג'ונתן ויילד הוא אחד האנשים הכי אהובים בלונדון. בתקופה בה עדיין אין משטרה מקצועית בעיר ויילד הוא הדבר היחיד שעומד בין אזרחיה שומרי החוק של לונדון לגל הפשע ששוטף את עירם. זה לפחות, מה שרוב האנשים חושבים ... מבוסס על סיפור אמיתי