במשך שתים עשרה שנים, ליאם ונואה היו אויבים. ליאם, עובד ארמון חוצפן שלא דופק חשבון לאף אחד, מול נואה, יורש העצר הקר והמרוחק שרגיל שהכל קורה לפי החוקים שלו. אבל כשההורים של נואה מנסים לכפות עליו שידוך מלכותי שהוא מסרב לקבל, יש לו רק דרך אחת להימלט מזה: להציע לליאם הסכם נישואים שאין ממנו דרך חזרה. ליאם, שנשבע לעולם לא לכרוע ברך מול הנסיך, מוצא את עצמו נשאב לחוזה סודי שמשנה את הכל. אבל ככל שהם מנסים לשחק את המשחק מול המצלמות והארמון, הגבולות בין ההסכם לתשוקה האמיתית מתחילים להיטשטש לחלוטין. בין מאבקי כוחות, מגעים גנובים ופרוטוקולים נוקשים, שניהם יצטרכו להבין: מה קורה כשהנישואים הפיקטיביים הופכים לדבר הכי אמיתי בחיים שלהם? האם ליאם יצליח לשמור על הלב שלו מול הנסיך שרוצה אותו בכל מחיר? והאם נואה יצליח לכבוש את המשרת היחיד שמעז להסתכל לו בעיניים ולהטריף אותו?

"מתיאו?" התקרבתי אל הפראי וריחו המוכר תפס את אפי...זה ללא ספק הוא. "מה את עושה כאן נינה, את רוצה בכוח שאפגע בך?" קולו הקר ועיניו האפלות גרמו לי להירתע לאחור ולהידחק אל פינת העץ מאחוריי. "אתה לא תפגע בי" קולי הרועד גרם לחיוך אכזרי להתפשט על פניו...הוא מריח את חוסר הביטחון שלי. "איך את כול כך בטוחה? הרבה השתנה מאז הפעם האחרונה שראית אותי" הוא צימצם את המרווח בינינו וגופו השרירי הידק אותי לעץ. "אני בטוחה שלא השתנת עד כדי כך" מילמלתי תחת שפתיי אך לא האמנתי בזה... "תחזירי לבית שלך, את לא שייכת לכאן" הוא נהם בפקודה ואני מצאתי את עצמי רועדת. "אז תענה לי על שאלה אחת" הפתעתי את עצמי ועניתי בעוז מעושה שהפתיע גם אותו. "אני רוצה לדעת פעם אחת ולתמיד מה אני בשבילך!" לא העזתי לנתק את מבטי מעיניו הכסופות, הוא ידע למה התכוונתי...יכולתי ליראות את זה על פניו. "את רוצה לדעת מה את בשבילי?" הוא שאל בחוסר אמון ואני הינהנתי בנמרצות, ניצוץ של כאב חלף בעיניו. "את הקללה שלי" .............. # ספר ההמשך של "ירח אדום" אבל אפשר לקרוא אותו גם כספר בודד (18+) # תכנים מיניים, אלימות מילולית, אלימות פיזית, אלימות מינית

לקחתי נשימה עמוקה, מכניסה את האוויר הקר של העונה לראותיי. הלכתי ביער, בלילה החשוך כשרק העצים משמשים לי כמסתור והירח מאיר לי את הדרך... זה הזכיר לי את ילדותי...בכול פעם שהסתבכתי בצרות הייתי בורחת מהבית והוא תמיד היה בא אחריי ומחזיר אותי, מתנהג כמו האח הגדול שמעולם לא היה לי ומחרפן אותי כול פעם מחדש אבל מעולם לא רציתי את עזרתו, אני לעולם לא אבקש עזרה מאלפא. "לונה" קולו גרם לעורי לסמור בהתרגשות ושנאתי את ההשפעה שיש לו עליי. רציתי לברוח ממנו אבל לפניי שהספקתי הוא אחז בידי ומשך אותי לכיוונו, מכריח אותי להסתובב אליו, עיניו הזהובות שידרו כעס ואני לא פחדתי, אפילו לא קצת כי זאת לא הייתה הפעם הראשונה.... לונה היא טובת לב ומרדנית שלא תעמוד בצד אם תיראה מישהו בצרה. היא מתכחשת לטבע שלה, רוצה שיהיה שיוויון בין כולם ונלחמת כדי להראות שהיא חזקה למרות היותה אומגה. לוקה הוא אלפא ובנו של ראש הלהקה. כול זאבות הלהקה נופלות לרגליו והוא מחליף אותן כמו גרביים, נוהג בהן לא בכבוד מה שגורם ללונה להתחרפן ולנסות להילחם בו כול הזמן כדי להעמיד אותו במקומו. אלפא שלא אכפת לו מאף אחד ואומגה קטנה שרוצה לחנך אותו מחדש אבל האם היא תצליח במטרתה או שגם היא תיפול ברשת שלו?

זה סיפור על ארבעה ילדים, ארבעה קולות, כי תכלס זה השם של הספר. לפרין היו חיים בסדר בסך הכל, בבקתת ציידים אחרי מותה של סבתא שלה. זה היה נחמד, עד שבמסע צייד היא כמעט יורה בטעות בילד בלגניסט העונה לשם קינגסלי. שברח מבית מחסה לילדים נטושים בשביל... טוב, הכל חוץ מלהישאר במקום אחד. לפרין יש איזו שארית של מצפון, אז קינגסלי נשאר אצלה, למרות שהוא שובר שלוש צלחות בשבוע. ימים ספורים לאחר מכן, קלמנטיין דרוורת' מוצאת את עצמה תקועה באמצע היער, שברשותה שלושה דברים, בגדי הקטיפה שעל גופה, הידיד הגוסס שלה כול, והמנדולינה של כול. שלושה דברים לא מועילים להישרדות. למרבה המזל, היא מצליחה להגיע לפרין. שמחליטה שיש גבול למספר האנשים שאפשר לאחסן בחדר וחצי של בקתה. והארבעה יוצאים להתנסות בג'וב חדש, להקת זמרים נודדת. לשיר זה נחמד ולספר סיפורים זה בסדר. אבל מתברר שזה קצת יותר קשה. במיוחד כשאחד מהחברים בלהקה הוא הילד ששליט הממלכה שואף לתפוס ולהרוג. וכל מי שעובד תחת המלך רודף אחריו.

חלק 3 בסדרת להבה.

המשך ללהבה

סקוט צ'ייס, נער בעייתי נאלץ להיכנס לפנימיית דנקן, יש לו משימה, והוא יעשה הכול כדי לבצע אותה. אליזבת' סוואן, חולמת חלומות מוזרים, כשהחלום שלה מתעורר לחיים ומצטרף לפנימייה, היא מבינה שיש יותר מדי דברים שהיא לא יודעת, והדברים האלה עלולים לעלות לה בחייה.