בעולם שבו אלים שולטים בגורל, ושדים נולדים מתוך החושך, אני נולדתי כטעות. בלי הכוח שהיה אמור לזרום בעורקים שלי, בלי מקום שהיה אמור להיות לי בעולם הזה. אני לא מהסוג שנשאר. לא כי אני לא יכול, זה כי אני לא מרשה לעצמי. בעולם שלי, להיקשר זה אומר מוות בכל פעם. זה לתת למישהו כוח להרוס אותך, לפרק אותך מבפנים, להשאיר אותך חסר כל ברגע אחד. אז למדתי להתרחק. לשמור מרחק. לא להסתכל אחורה. וזה עבד. עד שפגשתי בעיניי האינסוף שוב. שיער לבן כשלג, עיניים כחולות שמחזיקות בתוכן שמיים שלמים, וחיוך ממיס. אמיליה לא הייתה אמורה להיות חלק מהסיפור שלי. אף פעם לא חלק מהחייים שלי היא לא שייכת לעולם הזה, לא לחושך, לא לשקרים, לא לדברים שאני נושא על הכתפיים שלי כל יום ויום. ובכל זאת, היא נכנסה אליו כאילו תמיד הייתה שם, והאירה אותו באור כחול. בהתחלה ניסיתי להרחיק אותה. שכנעתי את עצמי שזה רק עניין של זמן עד שהיא תבין לבד ותלך. אבל היא לא הלכה. היא נשארה. עם החיוך הזה שמפרק אותי יותר מכל אויב שאי פעם עמד מולי, ועם הדרך הזאת שלה להסתכל עליי כאילו אני... פשוט אני

תיירה סמית'פסון - שפיץ היהלום של ממלכת תרמון - הגיעה לגיל בו היא יכולה להתחיל אקדמיה לציד מפלצות. מאז שנולדה, אמרו לה שהיא כישרון, שהיא תהיה הטובה שבציידים. זה הפך את תיירה לצמאה להצלחה. חלומותיה קורסים כבר ביום הראשון, כשהמנהל מחליט להצמיד אותה לעבריין צעיר - פרויקט אישי של המלכה. העבריין ניחן בכישרון מיוחד להיכנס לאנשים לראש, בזכות העין הסגולה והמטרידה שלו. בהתחלה תיירה מתחרפנת ממנו, אך עם החירפון מגיעה גם סקרנות. היא מעולם לא נתקלה במישהו שדיבר אליה כמו שהוא דיבר. התעוררה בה כמעט אובססיה לגלות מה הוא מסתיר מתחת לפרצוף הקודר והמפחיד שלו. בעוד שרובם מנסים להתרחק מהבחור המוזר והאפל, תיירה עוקבת אחריו ועושה הכול כדי לגלות מי הוא. ספר ראשון מתוך סדרה של שלושה ספרים.