**קאי** השדה הקטנה שלי בורחת לי מבין הידיים. סימנתי אותה בגוף, בנפש. שברתי אותה לחלקים ועכשיו אני אצטרך לשאת בתוצאות. לחבר את החתיכות בחזרה. היא איבדה את הרצון לחיות ואני אהפוך את העולם כדי להחזיר את החיוך לפניה. היא חושבת שהיא לא משמעותית, שהחיים שלה לא שווים מספיק - היא טועה. היא גרמה לי לרדת על הברכיים בשבילה, היא גרמה לי לאהוב אותה. אם היא תמות אנחנו נמות ביחד. לא אתן לאף אחד לפגוע במה ששייך לי, לא אתן לה לפגוע בעצמה. אני דואג לכל מה ששלי ועכשיו היא תגלה בי צד חדש. טריגרים: חוסר הסכמה, אלימות, מין, כפייה.

Push her limits, but always protect her heart.

© כל הזכויות שמורות אני עומדת מולו, גבי כמעט נהדף אל הקיר. הוא סוגר את המרחק בלי לומר מילה. ידו אוחזת בפרק כף ידי, מרימה אותה לאט ומצמידה אותה אל מאחורי הגב שלי. האצבעות שלו חמות, חזקות, לא משאירות מקום להתנגדות. ״ עכשיו גם את היד השנייה ״ הוא לוחש בקול נמוך כל כך שגורם לעמוד השדרה שלי לרעוד. אני עושה את מה שהוא מבקש בלי לחשוב. בלי להתווכח. למרות שליבי פועם בקצב מסחרר ומרעיד את בית החזה, אני מצייתת לו. היד השנייה מצטרפת, והוא לוכד את שתיהן בכף ידו, מצמיד אותן חזק לגב שלי. אני מרגישה את עצמי נפתחת, נחשפת, הוא הגבר היחיד שהצליח לגרום לי להתמסר עוד לפני שבכלל נגע בי. היד השנייה שלו מטפסת לצווארי. אצבעותיו המפושקות לוחצות בעדינות על הדופק. מבהיר לי שאני צריכה לסמוך עליו. הוא רוכן מעט עד ששפתיו ממוקמות סמוך לאוזן שלי ונשימותיו החמימות מלטפות את עורפי. ״ מה את רוצה אמה?״ הנשימה שלי נשברת ״אותך״ ״ את יודעת שזה לא מספיק ״ האגודל שלו מלטף את קו הלסת, יורד לאט אל השפה התחתונה ומפשק אותה ״תגידי את זה כמו שצריך״ התשוקה מכה בי, וכל תחושת השליטה העצמית שלי מתפוגגת. אני עוצמת את עיניי רגע קצר ונאנחת עמוקות. ״ אני לא מתכוון לשאול שוב. מה את רוצה אמה?״ ״אני רוצה שתשלוט בי ״

ריף: סך הכל חמישה חודשים. חמישה חודשים והוא עף מכאן, אני לא אצטרך לראות אותו יותר לעולם. אבא הביא אותו הישר ממיאמי, לעשות לי בכוונה, לסגור עליי ולכלא אותי כמה שרק אפשר. הוא היה אדיש יקר, יותר מכל חייל של אבי שאי פעם הכרתי. הוא היה מופנם וסגור, שנאתי כאלה. זיו: לנקום. זו הייתה המטרה שלי. עד שפגשתי אותה. חזרתי למקום בו הכל התחיל, סך הכל חמישה חודשים, בהם אוכל לחקור ולהרוס את בוס המאפיה הרוסית. אבל היא הייתה מכשול בדרך, זה היה אסור בכל מובן, לא תיכננתי שזה יקרה. לא תיכננתי לפתח רגשות לבת של האיש שאני מתכוון להרוג. טרופים: שונאים לאוהבים | אהבה אסורה | מאפיה | זהות סודית. עלול להכיל; אלימות סמים תוכן מיני

קלף אחד. זה כל מה שהיה דרוש להורים שלי כדי לוותר עליי. הם הימרו על החיים שלי כאילו היו ז'יטונים על שולחן פוקר, והפסידו אותם לאיש שכולם לוחשים את שמו בפחד. עכשיו אני שייכת לו. רכוש של עבריין צמרת שאין לו קווים אדומים, אדם שקונה נשמות בחיוך קר. אני אמורה לרעוד כשהוא נכנס לחדר. אני אמורה לתכנן את הבריחה שלי בכל דקה. אבל ככל שהקירות שלו סוגרים עליי, אני מגלה שהסכנה האמיתית היא לא הנשק שהוא מחזיק - אלא הדרך שבה הגוף שלי מגיב למבט שלו. הוא זכה בי, אבל בתוך השקט המתוח ששורף בינינו, אני זו שמאבדת שליטה. כי ככל שאני מנסה להתנגד... אני רק מגלה שהחבלים שקושרים אותי אליו הם לא מה שחשבתי. אני לא רק שבויה שלו. אני נופלת אל תוך החושך שלו - ומה שמפחיד באמת? אני כבר לא בטוחה שאני רוצה להינצל.

חבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרוגבי היה שלי ואני הייתי שלו, וידענו את זה גם מבלי להגיד את זה. **** היא הייתה כל כך יפה. מלאך שפגשתי במיקרה. אבל כשבחור פגע בה והשאיר אותה חסרת אונים לנגד עיניי, פתאום אחותי הקטנה שהתאבדה לפני כמה שנים עלתה לי לראש, ואני ראיתי את עצמי הופך לרוצח רק כדי להגן על מישהי שאני בכלל לא מכיר. היא כל כך פגיעה ואני רציתי להיות זה שיגן עליה. אמבר הייתה מקום הרוגע שלי ונקודת החולשה שלי. משהו שלא חשבתי שיכול להיות לי. הילדונת ואני אנשים שונים לגמרי, אבל עדיין משלימים זה את זה כמו פאזל. אני לא רואה את עצמי בלי המלאכית מגן עדן.

נכתב בין התאריכים- 4.1.2024 - 2.3.2025 "אל תתקרב אלי" אמרתי והלכתי צעד אחורה והוא התקדם לעברי והצמיד אותי לקיר, "דומיניק תתרחק" אמרתי וניסיתי לדחוף אותו אך הוא חזק ממני "אני לא אתן לך להרחיק אותי יותר" הוא אמר בקול הבס שלו והתחיל לנשק את צאוורי "את שלי לנצח". אני לא יכולה להתאהב, אני מפחדת להיפגע ויותר מזה, אני פשוט לא מסוגלת. "אני אוהב או-" "תפסיק, אל תגיד את זה" דומיניק התחיל לומר אך קטעתי אותו. עלול להכיל: קטעים מיניים אלימות פיזית/ מילולית אונס שתייה וסמים קללות הפרעות אכילה © כל הזכויות שמורות לי

הוא השטן בהתגלמותו והיא צריכה לזייף זוגיות איתו מול כל העולם אוליביה הרפר, היא דוגמנית בת 22, שהדחף להצליח בוער בה. היא תעשה הכל כדי לחזור לכותרות, אך היא לא ציפתה שבשביל זה היא תצטרך לזייף זוגיות עם ראיין קמרון, הבחור שתיעבה מהרגע הראשון שפגשה אותו, וזה היה הדדי ביותר. אוליביה אישה חזקה וחריפה שלא מפחדת לעמוד על שלה. היא לא צריכה שום גבר לצידה, אבל אולי הפעם היא כן..? מוזמנים לקרוא את הפרק הראשון בסיפור, קריאה נעימה (;

״אתה סתם מגזים״ אמרתי מצחקקת והוא הרים את גבתו. הוא התקרב אליי וקירב אותי אליו מאגני, ״אה כן?״ לחש בקולו הבס כשאפו נוגע בשלי. ״כן״ לחשתי מהופנטת ממנו ~~~~~~~~~ ********הסיפור הראשון שלייי******** נ.ב הכתיבה משתפרת עם הסיפור אז סבלנות

הוא הילד הכי מקובל בשכבה, היא מסתפקת בשתי חברות. הוא הכי שווה, היא מחשיבה את עצמה למפלצת מכוערת. הוא שכב עם חצי בית ספר, היא עדיין בתולה. הוא נוסע על המרצדס שלו, היא רוכבת על האופניים שלה. הוא לא יודע מה זה לאהוב, היא מאוהבת בו. אבל אם כל מה שהיא חשבה ,בעצם לא נכון? מה קורה כשהתפקידים מתהפכים? "And when he looks at me I swear ,I can't BREATH" "וכשהוא מסתכל עליי ,אני נשבעת הנשימה שלי נעצרת" -רוזי לנקסטר *גמור*