לין ברק - בגיל 14 החבר הכי טוב שלי עזב. הילד שאהבתי יותר מכולם עזב והשאיר אותי לבד. אותו ילד עם העיניים החומות-ירוקות שהייתי איתו כל חיי. עשר שנים אחר כך אנחנו נפגשים שוב, והוא לא אותו עומרי שהכרתי. הוא שונה, הוא סטוציונר אדיש ואני שונאת את זה. פעם רציתי אותו כל כך, היום אני רק רוצה שיתרחק. עומרי בראון - בגיל 16 ההורים החליטו לעזוב את העיר שגרנו בה. ארזנו את הדברים ונסענו. רק שבאותו הזמן גם השארתי את החברה הכי טובה שלי, הילדה האהובה עליי, מאחור. אותה ילדה עם העיניים הירוקות שנחרטה לי בלב. עשר שנים אחר כך אני נכנס למועדון , ולא מצפה לראות אותה שם, את הבחורה שתמיד אהבתי. ואני רוצה אותה. עשר שנים מפרידות מהרגע שבו לין ועומרי נפרדו בפעם הראשונה לרגע שגם נפגשים שוב. כל אחד מהם התבגר והשתנה ויחד איתם גם מערכת היחסים שלהם. אך האם היא השתנתה לרעה? או שאולי לטובה...? - ⚠️ טריגרים - אלימות פיזית , אלימות מילולית , הטרדה מינית ודברים נוספים . האחריות על הקורא בלבד !! ⚠️ - טרופים - אהבת ילדות, היא נפלה קודם אבל הוא נפל חזק יותר, הזדמנות שנייה, מחברים לזרים לאוהבים

קאלי מעולם לא האמינה שהחלטה אחת קטנה יכולה לשנות את כל החיים שלה. ערב אחד, יציאה עם חברים ל־VELVET מפגישה אותה עם לוקה - גבר שהיא לא יודעת עליו כמעט כלום, אבל משהו בו גורם לה להבין מהר מאוד שהוא לא עוד אדם רגיל. הוא קר. מחושב. מסוכן. בעולם שלו, אמון הוא הכול - ובגידה היא דבר שלא נסלח. קאלי, לעומת זאת, היא הדבר האחרון שהוא צריך בחיים שלו: עקשנית, חכמה, מצחיקה, ולא מפחדת לעמוד מולו. מה שמתחיל במפגש מקרי הופך לאט לאט למשהו שאף אחד מהם לא תכנן. כי יש אנשים שעדיף להתרחק מהם. ויש אנשים שמספיק חיוך אחד שלהם כדי לגרום לך לשכוח למה היית צריכה לברוח. וכשהשטן מחייך - כדאי שתתחילי לפחד. ~הקדשה~ לכל מי שחשבה שהשטן לא קיים. תתפלאי. לפעמים הוא אפילו מחייך.🖤

תעשו לעצמכם טובה ואל תדברו איתי על ׳רושם ראשוני׳, מספיק לי לראות איך גבר נכנס לחדר כדי לדעת בדיוק איזה סרט הוא מנסה למכור לי. מי ששם את הטלפון הפוך, מסתיר משהו. מי שלובש ז'קט באוגוסט מנסה להוכיח, מי שמחייך כאילו החיוך שלו הוא מטבע חוץ, כנראה שעוד לא פגש אותי. אני אמור בריין. אני לא מאמינה באלוהים, אני מאמינה בתוצאות. אני המוח שבונה מותגים מאפס בזמן שכל הכרישים מסביב מחכים שאני אמעד בגלל הבלונד או השם של אבא שלי. הם תמיד טועים. נחתתי בביתר ירושלים כדי להציל מועדון ששכח איך לספר את הסיפור שלו. ציפיתי לעוד חבורה של שחקנים עם אגו בגובה ברך. לא ציפיתי לאלרואי גבאי. במגרש של טדי, אלרואי גבאי הוא אלוהים. הקפטן שלא רואה בעיניים, הכוכב שכל המדינה סוגדת לו, והגבר הירושלמי שרגיל לקבל כל מה שהוא רוצה. הוא לא מנסה להרשים אותי, והוא מסתכל עליי כאילו המושכות של החיים שלי נמצאות אצלו בידיים. בעולם שבו כולם רצים אחרי כותרות, אלרואי הוא השקט שמרעיש לי את כל המערכות. הוא חושב שהוא מנהל את המשחק, אבל הוא עוד לא הבין שבמשחק, אני זו שכותבת את החוקים. בין הלחץ של היציעים למלחמות האגו במסדרונות, אני הולכת ללמד אותו שגם אלוהים צריך לפעמים מישהי שתזכיר לו איך לנשום. אז אני אמור בריין. תבחרו תמונה טובה, כי הפעם אני לא נחמדה.

אריאל היא בחורה שעומדת על שלה, לא פראיירית, היא לא שמה זין על אף אחד, כשהיא אוהבת מישהו היא תעשה הכל בשבילו. ליאו הוא החבר הכי טוב של אח של אריאל. הוא בן אדם מורכב שעבר הרבה בחיים, כלפי חוץ הוא סתם עוד איזה סטוציונר, בחור של דפוק וזרוק, זה מה שהוא רוצה שיחשבו עליו. הוא מרחיק אנשים ממנו ומתנהג אליהם מגעיל אבל עמוק בפנים הוא רק רוצה שמישהו יאהב אותו ולא יעזוב. הם שונאים אחד את השניה מאז שמכירים זה את זה, אבל איכשהוא אריאל מצליחה להיכנס עמוק לתוך העור של ליאו מבלי שהוא מצליח לשלוט בזה. כל הזכויות שמורות לי🫶

הספר הראשון בסדרת ״שושלת של שקרים.״💋 בבקשה תקראו את רשימת הטריגרים. הקריאה היא על אחריותכם. טריגרים: -אלימות פיזית, מילולית. -אiנס מפורט, תוכן מיני. -דם. -חטיפה. -ניסיון התאבדות. -הפרעות אכילה. -משחקי נשימה, חניקה. -קל BDSM. -רצח מפורט. -אלימות במשפחה. -מחשבות אובדניות. -התמכרות. (סמים+אלכוהול.) תקצירים: אדל מדואל: ״בתור הבת של ראש המאפיה הצרפתית, אני אמורה להיות מושלמת. חיה את החיים הכי טובים. עושר, זהב, רכוש, אמור להיות לי הכל. אז נכון, יש לי. אבל רכוש וזהב זה לא הכל בחיים. אני אדל מדואל. ׳הילדה שיש לה הכל׳. אז זהו שלא. ההורים שלי נראים הזוג הכי מאושר בעולם. אם לא הייתי הבת שלהם, הייתי חושבת שהם מאושרים. חיים חיים מושלמים. אבל בתור הבת שלהם, אני יודעת את האמת. יודעת הכל, לצערי. חווה על בשרי את המכות שאימא אמורה לקבל, אבל אני סופגת אותן. במקומה. ובכל זאת, אני בת גרועה. חייתי חיים נוראים, עד שהוא הגיע. השטן בכבודו ובעצמו, ריס מורנו. ראש המאפיה האיטלקית.״ ריס מורנו: ״בתור היורש של המאפיה האיטלקית.. אני לא רחמן כמו שאבא שלי היה. אני ניזון מדם, מכאב, ניזון מסבל של האויבים שלי. האויב הכי גדול שלי הוא ג׳ייסון מדואל, ראש המאפיה הספרדית. אם יש בן אדם שאני שונא, זה הוא. הוא הרוצח של אחותי הקטנה, ואני צמא לנקמה. פגשתי את הנסיכה הקט

אן ונבו הם החברים הכי טובים. חברי ילדות, כאלה שגדלו אחד בתוך הבית של השנייה. ארוחות משפחתיות, ערב חג, צחוקים בלילות, שיחות בלי מסכות. אבל בכיתה ט׳, ברגע אחד של קרבה, משהו קרה, נשיקה. לא מתוכננת, לא מדובר עליה, ולא נשכחת באמת. אן פחדה לאבד אותו. נבו שכנע את שניהם שזה לא שינה כלום. מאז, הם פשוט... המשיכו. כאילו כלום לא קרה. אבל עכשיו, כשהם גדלו, כשהלב מתבלבל והמבט שלו נשאר קצת יותר מדי זמן, הסוד ההוא מהעבר חוזר לבקש מקום. כי יש נשיקות שלא באמת אפשר לשכוח.

רפאל מרציאנו הוא האיש שיש לו הכל: כוח, עושר, ורשת מלונות יוקרתית שמשמשת כמסווה לאימפריה האפלה של משפחתו. הוא רגיל שנשים נופלות לרגליו ושהעולם סר למרותו. מבחינתו, כל אדם הוא כלי משחק, וכל מכשול הוא בעיה שניתן לפתור בכסף או בכוח. אנה פרץ היא בדיוק ההפך. היא חיה בעולם פשוט, רצוף קשיים כלכליים ודאגה יומיומית למשפחתה. כשהיא מגיעה לאחוזה של משפחת מרציאנו בעקבות אבא שלה, השומר החדש, היא לא מתכוונת להרכין ראש בפני אף אחד בטח לא בפני ה"ילד שמנת" היהיר שחושב שהוא בעלים של העולם. המפגש הטעון ביניהם מתחיל בלהבות של שנאה וזלזול, אבל גורלם נכרך יחד בדרכים לא צפויות. בעולם של סודות אפלים, אקדחים וסכנות, האם הם יצליחו לראות מעבר למעמד ולמסיכות?

בשביל לנקום בוגאס במה שהם עשו להורים שלו הוא חטף אותה. הוא חטף את האוצר הקטן שלהם. את הבחורה עם העיניים החתוליות הכחולות. -שונאים לאוהבים- -מאפיה- תודה רבה לכל מי שנכנס לנסות לקרוא♥️

המשך ל-(?)My boss לכו לקרוא אותו לפניי שאתם קוראים את הספר הזה אני יכולה לתאר את הספר הזה בשתי מילים פשוטות אהבה-מסובכת -מכיל תכנים מינים,רצח,מוות- ~מקום 1 בקטגוריית my~ 19.8.2024

כל הזכויות שמורות לי ולי בלבד. אין לצלם/להעתיק. תודה! שלכם/ן, הסופרת X אמילי: כשמצאתי את עצמי בורחת מהאהבה הקודמת שלי כל הדרך לאיטליה, תחת שם ומקצוע בדויים, הבטחתי לעצמי שלא משנה מה, לא ארשה לעצמי להתאהב שוב, במיוחד לא בגבר כמוהו. אבל החיים קורים והתוכניות משתבשות. השאלה היא, האם אוכל להציל את עצמי מהנפילה הבאה? דמיאן: נקמה. זו המילה היחידה שמניעה אותי בשנים האחרונות. כל מה שקרה למשפחתי רק הוכיח לי כמה אין מקום לאהבה בעולם שלי. אני חייב להישאר נקי, ללא נקודות תורפה. אבל כשראיתי את המלאך הזה על המטוס, עיניים שמספרות סיפור שלא נאמר בקול. היא מסוכנת לי. היא כל מה שאסור לי לרצות. אז למה אני לא מסוגל להתרחק? משהו קפץ לי בלב שלא ידעתי שקיים עד אותו הרגע. אני חייב להישאר ממוקד. אסור לי ליפול, כי לא מכל נפילה אפשר לקום. הרומן מתקיים באחוזה מרהיבה בלב רומא, כשעבר רודף אותם וחוטים בלתי נראים מושכים אותם זה לזה, אמילי ודמיאן מגלים שהדרך היחידה לשרוד - היא להפסיק לברוח. מהפחד. מהאמת. מהרגש. בריחה. זיכרון. אהבה שנולדת מתוך האפלה. ספר ראשון בסדרת מאפיה סוחפת, על שני זרים שמגלים שהלב לא שוכח - גם כששוכחים הכול.