אן ונבו הם החברים הכי טובים. חברי ילדות, כאלה שגדלו אחד בתוך הבית של השנייה. ארוחות משפחתיות, ערב חג, צחוקים בלילות, שיחות בלי מסכות. אבל בכיתה ט׳, ברגע אחד של קרבה, משהו קרה, נשיקה. לא מתוכננת, לא מדובר עליה, ולא נשכחת באמת. אן פחדה לאבד אותו. נבו שכנע את שניהם שזה לא שינה כלום. מאז, הם פשוט... המשיכו. כאילו כלום לא קרה. אבל עכשיו, כשהם גדלו, כשהלב מתבלבל והמבט שלו נשאר קצת יותר מדי זמן, הסוד ההוא מהעבר חוזר לבקש מקום. כי יש נשיקות שלא באמת אפשר לשכוח.