ריף ואיב גדלו יחד מגיל אפס. שתי משפחות, חבורה אחת ואינסוף זיכרונות. במשך שנים הם היו בלתי נפרדים, עד שהרגשות הסתבכו והכול התרסק. מאז התיכון והצבא הם התרחקו, כל אחד הלך לכיוון אחר, משוכנעים שזה לטובה. אבל הגורל תמיד יודע לעשות סיבוב. כששניהם מתקבלים במקרה לאותו פרויקט משחק יוקרתי, הם מגלים שהם עומדים לעבוד זה לצד זו ולשחק זוג מאוהב על המסך, מה שמתחיל כהעמדת פנים מקצועית הופך לאט־לאט למשהו אחר אמיתי מדי, קרוב מדי, מסוכן מדי ללב. ואז, השריפה בדירה של איב משנה הכול. בלי מקום אחר ללכת אליו, היא נאלצת לעבור לגור אצל ריף "רק לכמה ימים". אבל בתוך אותו בית, בין סצנות מצולמות לרגעים אמיתיים מדי, הגבול בין משחק למציאות מתחיל להיעלם. טריגר: הטרדה מינית בעבר קריאה מהנה❤️

אן ונבו הם החברים הכי טובים. חברי ילדות, כאלה שגדלו אחד בתוך הבית של השנייה. ארוחות משפחתיות, ערב חג, צחוקים בלילות, שיחות בלי מסכות. אבל בכיתה ט׳, ברגע אחד של קרבה, משהו קרה, נשיקה. לא מתוכננת, לא מדובר עליה, ולא נשכחת באמת. אן פחדה לאבד אותו. נבו שכנע את שניהם שזה לא שינה כלום. מאז, הם פשוט... המשיכו. כאילו כלום לא קרה. אבל עכשיו, כשהם גדלו, כשהלב מתבלבל והמבט שלו נשאר קצת יותר מדי זמן, הסוד ההוא מהעבר חוזר לבקש מקום. כי יש נשיקות שלא באמת אפשר לשכוח.

גדלנו יחד - חברי ילדות, בלתי נפרדים, באותה חבורה, באותם ערבים עם ההורים. אבל מאז שהוא התחיל לצאת איתה, משהו בנו נשבר. הקשר התרסק, אפילו שכולנו עדיין שם, צוחקים באותם מקומות, נפגשים באותם שישי בערב. ואני מנסה לשכוח אותו, כשהוא יושב לידי. היא תמיד הייתה שם - הילדות שלי, השכנה שלי, החברה הכי טובה שלי. אבל אז נכנסה לתמונה האקסית שלי, והדברים הסתבכו. התרחקנו, אפילו שהיינו קרובים כמו תמיד - באותה חבורה, עם אותם חברים, אותם הורים. רק שהיום... אני כבר לא בטוח אם היא באמת התרחקה - או שפשוט אני זה שאיבד אותה

אהבנו באמת. בכל הלב. שנתיים של זוגיות מתוקה בתיכון - עד שהצבא קרע אותנו. הוא יצא ללוחמה, אני נשארתי ביומיות... והמרחק פשוט לא החזיק. ידעתי שאם זה באמת שלי - זה יחזור. אבל זה לא חזר. לפחות לא אז. היא הייתה האהבה הראשונה שלי. העברנו יחד שנתיים בלתי נשכחות, אבל הצבא לקח אותנו למקומות שונים מדי. ניסינו, נלחמנו - אבל התרחקנו. לא דמיינתי שאראה אותה שוב. ובטח שלא בסט הצילומים, אחרי ארבע שנים של ניתוק מוחלט. זהו סיפור על דניאל ועל קורל מקווה שתאהבו❤️ ספר השלישי בסדרה *לא ניתן לקרוא כספר בודד*

היום הראשון של כיתה י"ב. אני עוברת בשער עם תחושה מוזרה - זו הפעם האחרונה שאתחיל שנה כאן. אבל זה לא רק הסוף שמעסיק אותי, אלא גם מי שמחכה מעבר לשער. בחופש הגדול של שנה שעברה הוא העליב אותי, דיבר על הגוף שלי בצורה חסרת טקט, שבר לי את הביטחון - ומאז פשוט נעלם. מאז לא החלפנו מילה. אבל הרבה השתנה. בעיקר אני. לא דיברנו מאז הקיץ ההוא. מאז שפלטתי משהו שלא הייתי אמור להגיד. משהו שטותי, מטומטם, על איך שהיא נראתה. לא חשבתי שזה יפגע בה ככה. אבל אז היא נעלמה. התרחקה. ועכשיו, כשהיא צועדת שוב בשער - אחרי חודשיים של ניתוק - היא לא אותה ילדה. משהו בה השתנה לגמרי. היא יותר יפה, יותר חזקה, עם מבט שלא הכרתי. ופתאום, אני לא בטוח איך אני אמור להסתכל עליה. ספר שני בסדרה טריגרים- •קטעים מיניים (לא יהיה הרבה) •הפרעות אכילה *לא ניתן לקרוא כספר בודד

כשהאמא שלה התארסה לאיש העשיר והמוכר במדינה, היא לא תיארה לעצמה שיחכו לה חיים חדשים באחוזה מפוארת - ובעיקר, הפתעה אחת בלתי נסבלת במיוחד. כי שם, מאחורי הדלתות המוזהבות, חיכה לה הוא - האויב הגדול שלה מהתיכון. הבחור שכל השנים מציק לה, מעצבן אותה, ומכניס לה ברמות... אבל מה שהיא לא יודעת? שהוא סימן אותה עוד מהחטיבה. מהרגע הראשון שהוא ראה אותה - הוא ידע שהיא תהיה שלו. והוא עשה הכל כדי שהיא לא תעז לשכוח אותו. ועכשיו? אין לה לאן לברוח. הם גרים באותו בית