פליקס לא היה אמור להיות שם. מועדון אפל, אלים ומלא בכל מה שאסור, שייך להיונגין-גבר קשוח, שלא שייך לאף מקום אלא לשליטתו הבלתי מעורערת. מועדון הבילויים הזה היה כל מה שפליקס לא הכיר, אבל כשחבר גרר אותו לשם, הוא מצא את עצמו נגרר לתוך עולם שונה ממה שיכל לדמיין. היונגין, שתמיד שולט בכל סיטואציה, ראה מיד את הפגיעות שבפליקס. הוא לא יכול היה להתעלם מזה-הוא החליט שפליקס שייך לו. בשקט ובכוח, הוא משך אותו אליו, לא נותן לו שום אפשרות להימלט. כל מבט, כל מילה של היונגין , הייתה הבעת שליטה מוחלטת, ועם כל רגע שפליקס מבלה בסביבתו, הוא מבין שהוא נמשך יותר ויותר לתוך העולם השונה של היונגין. הקשר ביניהם לא היה רק רגשי, אלא משחק כוח. היונגין לא היה מוכן לוותר על שליטתו, ופליקס, למרות הפגיעות והבלבול, לא יכול היה להימנע מהמשיכה המוזרה אליו. ככל שפליקס נגרר לתוך העולם הזה, הוא לא יכול היה להימנע מהשאלה: האם זה מה שהוא רוצה?

הוא הבוס שלי.. אני רק עובד פשוט בחברה שלו , זה לא תקין נכון..? להיות עם הבוס שלך? אבל הוא מסוכן לי.. הוא מסוכן לי ואני יודע את זה , ובאותה נשימה אני לא מסוגל להתנתק ממנו. מה יהיה הסוף איתנו..? זה באמת יכול לקרות?

זה היה יום רגיל בחיי , לא ציפיתי שמשהו יוצא דופן יקרה.. עד שפגשתי מישהו ששינה הכל. רגע של חיבור שעורר מערבולת של רגשות , פרפרים בלתי נשלטים בבטן, סערת רגשות ותחושת משיכה והבנה גוברת. כל רגע שהסתכלתי בעיניו.. יכולתי לדעת. תמיד אהיה לצידו.

פליקס - נער בן 21 , עבר לקוריאה היישר מאוסטרליה ומנסה להסתגל לחייו החדשים בתור חבר בלהקת סטריי קידס. היונגין- נער בן 23 , חי בקוריאה ולוקח חלק בתור חבר בלהקת סטריי קידס. השניים מתחילים מסע חדש בחייהם.. אך איך האהבה תתפתח ותפגוש אותם?

פליקס והיונגין , שני נערים המתגוררים בדירות שכנות, מתאהבים במפתיע דרך חלונותיהם הפתוחים. למרות חוסר יכולתו של פליקס לעזוב את דירתו עקב חוסר ביטחון , ולוח הזמנים העמוס של היונגין כספורטאי פופולרי, המשיכה ההדדית ביניהם מתחזקת ככל שהם מגלים תחומי עניין משותפים ומפתחים קשר רגשי חזק. הם עובדים יחד כדי לנווט את המכשולים של מערכת היחסים שלהם ולמצוא דרכים לחזק את הקשר ביניהם.

׳זה לא יכול להיות׳ חשבתי לעצמי כשהבטתי בו. היה בו משהו מוכר בצורה מוזרה, כאילו הוא היה תמונת מראה שלי. לא יכולתי שלא להבחין בקווי הדמיון בינינו, מהשפה שלנו ועד לגינונים שלנו. תחושה של רגש וסקרנות סחפה אותי, עם טיפה של קסם גם כן. לא יכולתי שלא לתהות, האם הוא באמת כמוני?

לילה אחד , בעיירה שקטה , מתקיים פסטיבל סודי פעם בעשור: "ליל הלבבות" שבו מסכות מסתירות זהויות וקסם שולט בכל. שני נערים מוצאים זה את זה בלילה מלא מסתורין , אבל רגע לפני שהמסכות יורדות - אחד מהם נעלם. האם הקסם של הפסטיבל יוביל אותם זה אל זה גם בעולם האמיתי?

פליקס כבר זמן רב דלוק בסתר על היונגין מרחוק, מתפעל מהמראה המדהים והמהפנט שלו, מתוך אמונה שהמראה החיצוני שלו משקף במדויק את אופיו. עם זאת , ככל שפליקס לומד להכיר את היונגין טוב יותר , הוא מבין שהוא ממש לא מה שחשב ומתחיל לראות צד אחר שלו. צד מורכב , פגוע וטראומתי , כזה שמסביר הרבה מהתנהגותו של היונגין. היונגין.. שבנה סביבו חומות אימתניות , מצא עצמו מבולבל כשנוכחותו של פליקס החלה לעורר בו רגש עמוק ומסובך שהגיע היישר מעברו.

הלהקה המפורסמת בעולם - להקת סטריי קידס , אין אחד שלא מכיר את השם. השירים שלהם נשמעים בחנויות , האלבומים שלהם נמכרים בכמויות והם ממלאים מליוני אולמות. אבל האם כל מה שהלהקה מראה כלפי חוץ הוא אכן מה שקורה בפועל? המסע הרומנטי והקושי שבאיסורים - זאת רק ההתחלה.

ברגע שראיתי את הנער , משהו התרחש בתוכי. רציתי אותו. יותר מהכל. להחזיק אותו. לשמור אותו לעצמי. הילד הזה עורר בי משהו עז ויכולתי להרגיש את זה בוער מבפנים, לא משנה מה, הילד הזה גרם לי לרצות אותו יותר מכל דבר אחר. "בלתי אפשרי" חשבתי לעצמי כשהבטתי בו. איש לא הצליח להגיע אליי , איש לא הצליח לשבור את חומותיי , איש לא יכול היה לרכך את ליבי. ובכל זאת.. הנער הזה , עם החיוך החם והמלאכי שלו, עשה בדיוק את זה.