פאנפיק(ראשון שלי בחיים!) על נייל הורן מקווה שתאהבו❤️

למה הוא יוצא איתה?? למה לא יכולתי להגיד לו מה אני מרגישה?? למה הוא לא חוזר ?? "היי אמה ..ראית מה החבר שלך צייץ?" גייק התקרב ואמר .. "מה הוא כבר יכול לצייץ ??" מילמלתי לעצמי נכנסתי לטוויטר וכאילו נחשכו עיניי למה שהוא יגיד דבר כזה?? למה ?? חשבתי שהוא גם מרגיש את מה שאני מרגישה אבל עכשיו אני מבינה שהתאהבתי במפלצת שבכלל לא אכפת לה ממני ממני !! אמה החברה הכי הכי טובה שלו ..הוא כבר לא אותו אחד הוא אחר והוא מגעיל ! . זה מה שאמה החברה הכי טובה של זאין חושבת עליו רוצים לדעת למה ?? ומה זאין צייץ ?? האם אמה תסלח לזאין ?? זאת ועוד ... תגלו בסיפור ... 10/8/2014

אני אלינור, לא מקובלת, חיים משעממים וחופרים יש את החברה הכי טובה שלי פרי וזהו אני והיא לפעמים גוש מצטרף אלינו אבל זהו. אני בת 17 גרה בלונדון איך הוא הגיע לחיי.......... הזכויות שמורות לhadas_horan123

מי היה מאמין שסופרמרקט זה המקום שאליסון תכיר אותו ...

"וכל השקרים,בסופו של דבר מתגלים." MR.Styles//Book1 Was My Teacher//Book2

מה תעשה זואי בת ה-18 דוגמנית מצליחה, כאשר תגלה את החצי השני שלה? האם הנערה הכי חוצפנית שאף אחד לא באמת יודע מה היא מרגישה תצליח להתמודד עם הדבר שנקרא אהבה? האם הדבר יפגע בקריירה הכל כך זוהרת שלה? ובתוך כל הבלאגן , מה יהיה יותר חשוב לה? .. על מה תצטרך לוותר? על הקריירה המובטחת והזוהרת? או אולי על האהבה שתשנה אותה ואת חייה לתמיד? ...

"Everthing Feel Like A Dream" סיפור גמור על זאין.

מהפעם הראשונה שנפגשנו הוא הפתיע אותי. המראה שלו היה מיוחד, האישיות שלו, כל מה שאני חיפשתי בבן אדם אחד. אבל אני יודעת, שמעולם לא נהיה יותר מידידים..

זה סיפור על לוק המינגס. ;)

התחלה חדשה-הקדמה: היי קוראים לי ג׳ייד אני בת 17 יש לי שיער חום ארוך חלק ועיניים בצבע חום שוקולד ואני די נמוכה ורזה אבל לא יותר מדי.. אז ככה, כל החיים שלי הייתי כמו הילדה של אמא ואבא, לא היו לי הרבה חברים כי לא יצאתי הרבה.. ביום אחד שהייתי בת שתיים עשרה בערך ההורים שלי פשוט עזבו. הם לא אמרו לאן והם בכלל לא אמרו שהם הולכים.. לא יכולתי לעקל את זה שההורים שלי פשוט הלכו, כי הם שנאו אותי, הם עזבו אותי.. שהייתי בת 13 התחלתי לחתוך את עצמי ולהרעיב את עצמי.. עד שזה הגיע למצב שהגעתי למוסד להפרעות אכילה ולחולי נפש.. והנה אני היום, אחרי ארבע שנים במוסד המגעיל הזה, שעכשיו הוא בערך כל מה שנשאר לי, המוסד הזה הוא הבית שלי.. אני כבר שלוש שנים שלא מתלבשת בבגדים המכוערים של המוסד הזה, אני מתלבשת עם בגדים שלי, אני מתנהגת במוסד כאילו אני בפנימיה או משהו, לא ממש מזיז לי אני יכולה לעשות מה שאני רוצה כל עוד אני ייבלע את הכדורים שלי וייעשה את הבדיקות שאני צריכה לעשות, אני כביכול כבר השתקמתי והייתי אמורה להשתחרר אבל הם לא נותנים לי ללכת בגלל שהם אומרים שהם לא סומכים עליי בגלל שאין מי שישגיח עלי...