♡גמור♡ סמנתה וסאם הם חתול ועכבר מהרגע שהם הכירו,אבל המוות הפתאומי של חברם המשותף לא מעלים את היריבות בניהם,אך מקרב אותם בצורה שהם מתכחשים אליה. מה קורה כשבכל זאת מתאהבים באהבה האסורה? ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ עיניי נפערו כשהרגשתי את הבליטה נצמדת לבטני. נשימתי נעצרה כשמצאתי את עצמי שבויה במבטו. עיניו הכחולות היו אפלות ובערו מתשוקה החזירו לי מבט. הוא נצמד אליי יותר,מצמיד את גופינו עד שלא עברה בנינו סיכה. "אני מצטער על כל רגע שגרמתי לך סבל" עם כל נשימה שלי,הרגשתי את חזי עולה. עיניו נעצמו ומצחו נשען עליי. כשפקח את עיניו,הרגשתי את לשוני יוצאת ומלקקת את שפתיי. מבטו הוסט לעבר שפתיי והוא התקשח. הוא שיחרר יד אחת שאחזה במותניי והביא את אגודלו לשפתיי,מעביר אותה לפי קווי המתאר. נישקתי את אגודלו המטיילת,ועיניו נהיו אפלות יותר ממקודם. ידו חפנה את לחיי,והוא רכן לעברי. "כמה זמן אני רוצה לעשות את זה" ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ -מכיל תכנים מיניים-

''אתה הירח שלי.'' זאת לא הייתה שאלה, אלא קביעה. ''למה דווקא הירח?'' ''כי אתה המרכז. אני שבורה לאינסוף חתיכות, ואתה המגנט שמחזיק אותי מליפול מטה.'' מהשניה שידעתי שהיא לא בשבילי, התעלמתי. האהבה שלנו הייתה אהבה פשוטה בסך הכל, כמו כל אהבה אחרת בימי התיכון. לא היה לנו סיפור מרגש וסוחט דמעות. לא היה עודף רומנטיקה או דרמות מוגזמות. הרשינו לעצמנו להיות פשוט אנחנו, בלי תיאור נוסף. אני לא מאמין בגורל או בקארמה, אבל נראה שהחיים הובילו אותנו בדיוק למסלול הלא נכון. בעיות שלא בשליטתנו נוצרו, ובכל יום פירקו אותנו עוד קצת. עד שבסוף - מה נשאר מאיתנו? אני אוהב אותה, היא יודעת את זה. היא אוהבת אותי, אני יודע את זה. אני שואל את עצמי האם זה באמת שווה את זה. האם אני מוכן להיות איתה לנצח, בידיעה ברורה שלא נזכה לו, או מצד שני, לשכוח ממנה, ולתהות האם לחיי יהיו צל של משמעות בלעדיה? ריילי ג'קסון, תלמידת יב' בתיכון פרטי מבודד בחיפה חושבת שחייה לא ישתנו לעולם ומשלימה עם העובדה הזו. היא מדחיקה את הבעיות שלה כל יום מחדש בכך שהיא עוזרת לאנשים אחרים להתמודד עם שלהן. היא לא יודעת שהתלמיד החדש, סהר דנינו, יכריח אותה להתמודד עם המציאות שלה. גם סהר לא יודע, וביחד הם יוצאים להרפתקה מסוכנת שיש להיזהר ממנה.

פַּס קמיליאן היא הקלישאה הכי גדולה שהיא הצליחה ליצור במו ידיה - בת העשירים הפופולרית מגרינפלד, ראשת נבחרת המעודדות והחברה של קפטן קבוצת הפוטבול של בית הספר; ממש חלום אמריקאי ורוד. אך כל זה היה פעם. מאחורי הקולבים הנוצצים בארונה המפואר מסתתרים סודות נוראיים שמאיימים לגזור את תדמיתה המצוחצחת ולקרוע את בגדיה האופנתיים לגזרים...ושחיוכה המושלם לא יעבוד עליכם. שנים חלפו מאז השאירה את הנערה שהייתה מאחור, ועכשיו היא חוזרת אל עיר הולדתה גרינפלד; רדופת בהלה וסיוטים מחלוף השנים שהיא תעשה הכל בכדי להשאיר אותן נסתרות מעיניכם. למרות ניסיונותיה הרבים, פַּס מעולם לא שכחה את ג'רסי גרייסון, האב החד-הורי ששבה את ליבה בידיו המחוספסות, אהבה שערורייתית שכזו שהיא מעולם לא חוותה עוד אחריו. כשעזבה מבלי שום הסבר ושברה את ליבו לריסיסים, היא הביאה עליו את אחרית הימים - אַפּוֹקָלִיפּסָה, ועמה השבועה שלעולם לא יאהב עוד. אך איך היא תגרום לו להבין שאם לא יסלח לה אחרי כל כך הרבה שנים, דרכה של נשמתה המיוסרת של פַּס אל המחילה והאושר היא כמעט בלתי אפשרית לחצייה - והסוף שהשאירו אחריהם, עלול לשבור את עולמותיהם לרסיסים קטנים ודוקרניים? ® מכיל תוכן מיני

התקרבתי אליו, כך ששפתיי היו קרובות לאוזנו, "בוא אני אגיד לך מה הולך לקרות. אתה הולך לנסות להתחיל איתי, לקנות לי משקאות, אולי אפילו לנסות לשכר אותי, בתקווה שיתמזל מזלך ותיקח אותי איתך הלילה. אני מצידי, אייבש אותך עם הערות ציניות שיסתמו לך את הפה. אבל כמובן שאתה לא תוותר, כי אני הרי אמרתי לך לא והאגו הגברי שלך יכריח אותך להמשיך לנסות להתחיל איתי. אני אמשיך לענות בציניות ואסרב לכל הצעה שתציע לי." התרחקתי ממנו כדי להביט בפניו המשועשעות, חיוך מיליון דולר פרוס על פניו. "אז מה את מציעה שאני אעשה?" הוא שאל בשעשוע. "אני אומרת, בוא נחסוך לעצמנו את הכמה דקות הבאות מהחיים שלנו ופשוט תלך ותניח לי." טפחתי לו על הכתף בחיוך והסתובבתי על הכיסא בחזרה לבר. __ הכירו את ריילי. מבחוץ, הבחורה הצינית, השנונה, העוקצנית והכיפית בחבורה. מבפנים, החבורה שעברה טרגדיה במשפחה, אותה היא חיה יום-יום. היא לא תיארה לעצמה שמפגש סתמי במועדון, דחייה אחת, והודעה ממספר לא מוכר ישנו את חייה ויהפכו אותם לגמרי. לטובה או לרעה? את זה עוד נגלה.

יוצא לאור בהוצאת אדל יהלומים ________________________ מי היה מתאר לעצמו, שהנערה עם עיניי הספיר הכחול, תצליח למשוך את עיניי הקאפו הקר? נואל רובינסון, היא נערה צעירה בת 17. בת למשפחה ממוצעת, יש לה אח תאום- דין, אמא ואבא. עיניה כחולות ושיערה שחור חלק, דבר שמבליט את העיניים הבהירות שלה. נואל לא מוצאת את עצמה בבית הספר, היא מתפרעת בשיעורים ומסתבכת בצרות. אין לה חברות, יש לה רק ידידים. היא אחת שלא יודעת מתי לשתוק, תמיד יש לה מה להגיד. הכינוי שלה הולך לפניה; יפיפייה פראית. לוקה קאסאנו הוא גבר שהאכזריות לא פסחה עליו. הקאפו של המאפיה האיטלקית שבניו-יורק. פער הגילאים ביניהם גדול, אך זה לא מונע מנואל להילחם על מה שהיא רוצה. והיא.. היא נשבעה להוריד את הקאפו האכזר על ברכיו בשבילה. ___ הספר הראשון בסדרת יפהפיות המאפיה טריגרים: אלימות, דם, הרג, פער גילאים, הטרדה מינית, התקף חרדה, תכנים מיניים #1 רומנטיקה #1 אקשן #1 ב love #1 ב romance #1 ב mafia #1 אהבה #1 פשע #1 מותחן #1 מאפיה

״הייתי בטוחה באותו הרגע שאני במקום הכי טוב בחיי, אך מאותו הרגע הכל התחיל להידרדר עם שיר אחד שתמיד נשמע ברקע, השיר של משינה שהתנגן במסעדה ״את לא כמו כולם״. ״את לא כמו כולם עינייך הם לפני העצב השמש שקעה אבל את דולקת מאירה לי הלב שנשבר את תחברי אותו חלק חלק את לא כמו כולם הכי מיוחדת..״ מרום תמיד חלמה על ההוא שיראה אותה הכי מיוחדת מכולם. היא חשבה שהיא מצאה אותו רק שהיא לא הבינה שהוא זה שצריך למצוא אותה והאם כשהוא כבר יהיה לצידה האם היא תשמור עליו ולא תיתן לו ללכת?

"לא ידעתי איפה עשיתי את הטעות שהובילה למלכוד הזה. הרגשות שלי תמיד היו נסתרים מעיניי אבל כה ברורים לאחרים. איכשהו בין זה שאמר לי שאין אהבה, יש רק העמדות פנים ומילים שיעזרו לך להשיג את מה שאתה רוצה, לבין זה שאמר לי שאהבה היא השמש ואנחנו הכוכבים, מוכנים ליפול ולהישרף בשמיים, הצלחתי להתבלבל. בהתחלה לא הבנתי מה בלבל אותי כל כך, אבל עכשיו הכל ברור לי; אף פעם לא ראיתי אהבה. סביבי יש רק לבבות שבורים." יסמין גולדשטיין מנסה לבנות את החיים האמיתיים אחרי השחרור מארבע שנות שירות צבאי כפרמדיקית ומגלה שזה לא כל כך פשוט להיזרק בחזרה לאזרחות בלי רשת ביטחון. בין אהבות חדשות ורצונות בלתי מוכרים למשפחה ישנה, חברים אוהבים ושלדים בארון היא תחפש את עצמה ותגלה שלפעמים, גם את המוכר ביותר קשה למצוא. ©EL 2018-2020 all rights reserved

*גמור* ״קוראים לי אדם.״ הוא מציג את עצמו לראשונה, למרות שאת שמו כבר ידעתי. הוא יודע שידעתי את שמו. ״לא אכפת לי.״ אני אומרת בגסות. *** סופי, בחורה בת עשרים ושתיים, היא לא בחורה של זוגיות. היא בחורה שבורחת מחדר לא מוכר בבוקר אחרי שהיא שכבה עם בחור שהכירה אתמול ולא מתקשרת אליו יותר. צריך להיות עקשן מאוד בשביל לעניין את סופי, ואדם עקשן, כיאה לכוכב רוק במעמדו. אבל מה יקרה לאחר שאדם יחגוג עשרים ושבע? *** "לא מדובר במועדון שבוחרים להיות חלק ממנו, אלא כזה שאוסף אותך אליו, בדיוק בזמן שאינך יכול להתנגד יותר. התנאים הבסיסיים: מוות בגיל 27. התנאים הנלווים: כישרון עצום, כריזמה, וטונות של הרס עצמי." -עיתון גלובס *** ״אל תצטרף למועדון האידיוטי הזה.״ אני מבקשת בשקט. *מין *שפה בוטה/קללות *אלימות מומלץ 14+

הסיפור הושלם ✔️ כולם כבר יודעים שכריסטינה צ'אנס היא לא אותה הילדה המתוקה שהייתה פעם. פרק העבר שנטרק בפניה נעול, והשדים הנוראיים שמסתתרים שם ואוכלים אותה מבפנים שורטים קצת, אבל היא לא צורחת; היא אפילו לא מדברת. ואם תשאלו אותה למה או איך, כדאי שתדעו שהתגובה היחידה שתקבלו זה את עשן הסיגריות שלה ישר בפרצופים היהירים שלכם. ולה מצד זאת, אפילו לא יהיה אכפת אם מישהו ייחנק בדרך. ועכשיו, אחרי כמעט שנתיים, היא חוזרת אל מיאמי. שבה אל צנצנת הזכוכית של אביה השתלטן ריצ'ארד, היחיד שעוד מנסה לגרום לכריס להתעורר אל המציאות ולהתחיל לפלס את דרכה המסובכת ולהתאפס על חייה - להתחיל ללמוד בבית ספר חדש ויוקרתי, הרחק מן הצרות אליהן היא הספיקה להכניס את עצמה. וכשכל כפפות המשי הנקיות האלה מנסות לנקות את תדמיתה המלוכלכת ללא הצלחה, אולי יהיה זה דווקא איידן סמארס שיכתים לחלוטין את נשמתה המטונפת ממש כמו ידיו האשמות שלו? הוא יציץ כל כך פנימה שהיא כבר לא תוכל להחזיק בדלת - רק להתאמץ בשביל להסדיר את הנשימות הארוכות האלה שלה. ואז, היא תבין: אולי אפשר לנסות לברוח מהשקרים של אתמול, אבל מחר, אין לדעת אם לאמת יהיה טעם מתוק יותר. ® מכיל תוכן מיני וקשה שאינו מתאים לכולם/ן. ® זכויות היוצרים שמורות אך ורק לכותבת.

שון קלי, חלומה הרטוב של כל נערה בעולם. זכה בתואר הגבר הכי סקסי ונמצא כיום בין השחקנים המצליחים ביותר בהוליווד. שון נבחר לשחק בסרט הוליוודי חדש לצידה של נואל סקוט, שחקנית מתחילה. השניים הופכים מיד ליריבים מושבעים על אף המתח המיני הגדול בניהם. שון בנה סביבו תדמית של גבר אטום ונטול רגשות, אך מה יקרה שנואל תנסה לפרוץ את החומות שלו? האם הוא יצליח להכנס לתאים הקטנים של ליבה? ״אז ממי אכפת לך?״ שאלתי בלחישה. ״ממך פאק ממך. אני לא יכול לסבול את זה שאני רואה אותך עצובה בגלל שהתנהגתי כמו אדיוט או שמישהו אחר שם את הידיים שלו עלייך זה הורג אותי״ הוא הצמיד את המצח שלו לשלי. אני חושבת שבשלב הזה שכחתי איך נושמים, הרגשתי את גופי רועד וניסיתי להשתלט על עצמי. ״אז למה אתה מתנהג ככה?״ עצמתי את עיניי. ״כי אני שבור את מבינה? אני שבור, אפילו את לא יכולה לתקן אותי״ קולו נשמע מרוסק לגמרי. *אזהרה- מכיל תכנים מיניים* *נכתב בהשראת הספר-After*