ככל שמנסים להתרחק, האהבה גוברת

״למה חזרת לפה אה?! כדי להרוס לי את החיים?!״ צעקתי עליו והוא רק הסתכל לי עמוק בעיניים. ״תענה!״ אמרתי ודמעות כבר זלגו מעיניי, הרוח הקרה צלפה בי ואדים כבדים יצאו מפי. ״אני כל כך מצטער מאל..״ הוא אמר ועיניו הבריקו, לא עניתי והוא הניח את כף ידו החמימה על פניי אך מיהרתי להעיף אותה. ״מאוחר מידי״ לחשתי בקול שבור והמשכתי ללכת בשביל הארוך, מותירה אותו שם לבד ונותנת לעוד כמה דמעות ארורות לזלוג במורד הלחי שלי. *מכיל קללות ושפה גסה* *תכניים מיניים* האחריות על הקורא בלבד.