#1 In 31 (!!) Stories Category: Drama, Story, War, Crime, Life, Secret, Blood, Boss, Trust, Faith, Strong, Revenge, Hate, Bestfriends, Lovestory, Memories, Control, Criminal, Change, Past, Family, Home, Dance, Power, Betrayal, Action. + מקום ראשון בקטגוריית ״רומנטיקה״, ״בגידה״, "דם״, ״נאמנות", ״ישראל״, ו- ״דרמה״(!!!) (בעברית). (At Leats 6-8 categories at the same time, every time). #2 In Mafia Stories Category. #3 In Romance Stories Category. אלה אלון מיאמי הייתה אמורה להיות מקום המפלט שלי. קיבלתי את ההצעה לבריחה, כי ידעתי שהיא זמנית. עברתי שירות צבאי מלא, ולא סיימתי מלאת חוויות כמו שכולם הבטיחו לי לפני שהתגייסתי. סיימתי עם לילות שחורים, לילות שבהם אני מתעוררת כל לילה מסיוט אחר, רואה בעייני רוחי את החברים שלי שאינם עוד. פעולה צבאית אחת שהסתבכה, גרמה לכל העולם שלי להתמוטט. איבדתי את עצמי, ואת שמחת החיים שהייתה לי לפני. אז עזבתי, נסעתי רחוק כדי למצוא בחזרה את החיים שלי, בלי ידיעה ברורה של מה אני מחפשת, או לכמה זמן אשאר. לא חשבתי שהוא ישנה לי את החיים, ואת כל ההחלטות. כשפגשתי אותו, חשבתי שאשמת הניצול מוכיחה את עצמה, ושהעונש שלי על זה שנשארתי בחיים, הגיע. לא ידעתי כמה חזק הוא יתפוס את הלב שלי. מריאנו איברה יהיה הסוף שלי, לטוב או לרע. ועכשיו, אני לא יודעת אם הגבר הזה הוא הסיוט שלי, או כנגד כל ההגיון - השלווה שלי.

-גמור- ספר 2/3 "הוא המורה שלי! אז למה הוא שונה מהשאר? למה דווקא הוא? מה ההבדל בינו לבין ילדים בשכבת גיל שלי?" סתיו קריסטינה סולמייט- הרבה דברים לא מצפים ממני,לא שיש. דוגמנות היה מתאים עלי בדיוק,אם לא היה צריך בגרות לזה. מגיל קטן אמרתי על כל ציון "עוד סיבה לפרוש לחשפנות" ואני כבר בחצי הדרך,לא מתה על זה אבל עדיין יש עם מה לעבוד לא? אז זהו שלא, כי מאז שהאדם הזה הגיע והתחיל ללמד אותנו צרפתית הבנתי שצריך לעצור את זה. את הרגשות שלי אליו,אם לא בשבילי אז בשבילו. אני ממש לא רוצה להרגיש רגשות אשמה על זה שגרמתי לפיטורין של מורה,לא מספיק לנזק שכ"הילדה המופרעת" אני עושה. נתניאל גולדמן- אמא שלי תמיד רצתה שאהיה מורה וכך נהייתי, המורה הכי צעיר בארץ, בן 22 שמלמד צרפתית. אבל איך אפשר ללמד שמולך יושבת ילדה שמטריפה אותך? והילדה הזאת היא תלמידה שלי! אם יגלו אני מאבד את העבודה שלי,מאז שהילדה הזאת לומדת איתי הבנתי שצריך לעצור את זה,לעצור את הרגשות שלי אליה. לא מספיק הרגשות אשמה שעשיתי על זה שהחזרתי את אימי למכון גמילה. ______________________ הספר עלה שעמוד אחר ואותו עמוד נחסם🙏🏻 כל הזכויות שמורות לי. אזהרות:💚 אלכ!ה!ל פער ג'לא'ם (לא גבוהה) סמאט טרופים:🤍 מורה ותלמידה,פערי גילאים. מקווה שתאהבו את הספר💙 הערת הכותבת: הקטנה שלו הוא ספר מפ

מקום 1 ברומנטיקה 17/6/17 - 5/7/17 , 7/7/17 - 20/7/17 היא - ילדה טובה שכל מה שהיא רצתה היה לשמח את ההורים שלה הוא - פושע מסוכן וחסר רחמים מה יקרה כשהשניים יפגשו? הם התאהבו? הם יקבלו סוף שמח משלהם? הזהרות: *תוכן מיני* *תכנים גרפים* *אלימות* *שפה קשה* *אונס* *הסיפור הוא מעשיה, הוא אינו מבוסס על דברים אמיתיים והאחריות על הקורא בלבד!*

"אבא שלו חטף אותי,עינה אותי,כמעט אנס אותי וגם רצה לשלוח אותי כמזון לתנינים אז למה אני מפתחת רגשות אליו? לבן של השטן?" -בכתיבה- ספר 3/3 בסדרה אליה רוחן- אני אדם שמח מתמיד,אין לי בעיה עם צחוקים על הצבע עור הכהה שלי כי לפעמים אני צוחקת על עצמי. גם אחרי החטיפה לא נתתי לזה להשתלט עליי,פסיכולוגים אמרו שאני לא יכולה להתחמק מזה על ידי זה שאשכח מזה ואתחיל לעבוד למרות שיש לי מספיק כסף והם צדקו. השנה האחרונה והשנה השנואה עליי, הבן של השטן נמצא בשנה הזאתי ולאט היא מתדרדרת איתו ואני מתדרדרת איתו בחזרה. שון וקנין- אני לא אוהב לראות את אבא שלי 6 חודשים עם זכוכית שקופה שמפרידה בנינו ולדבר איתו דרך טלפון שמודבק על קיר, אני לא אוהב לראות את אמא שלי שמסתבכת בתהליך גירושין. ואני בכלל לא אוהב את זה שהילדה הזאת, הקורבן של אבא שלי יושבת לידי ועוקצת כל דבר שאני אומר בלי לדעת את זה שאבא שלי חטף אותה, בלי לדעת שאני הבן של השטן. ___________________________ הספר עלה בעמוד אחר ואותו עמוד נחסם. כל הזכויות שמורות לי. אזהרות:💚 מין מפורט פגיעה עצמית אלכוהול רצח סמים טרופים:💚 הבן של החוטף שלי,זרים לשונאים לאוהבים, שונאים לאוהבים, הזדמנות שניה. מקווה שתאהבו את הספר💚 הערת הכותבת: החטופה שלו הוא ספר מפרי דמיונה של הכותבת שלא מתקשר לשום דבר מהמ

"בואי איתי, אני אוציא אותך מכאן." הוא מושיט את ידו לעברי. "אני לא יכולה! ברגע שהוא יתפוס אותי..." אני אפילו לא יכולה להשלים את המשפט. "הוא לא." "אתה לא יכול להבטיח את זה." "אני כן." "הוא ראש של כנופייה רצחנית. אפילו השוטרים מפחדים ממנו." אני מנסה להסביר. הוא צוחק, "אני רצחני יותר. והשוטרים מפחדים ממני יותר." אלוהים אדירים. עם מי הסתבכתי?

בני נוער עוברים יחסית הרבה שינויים חיצוניים ופנימיים בין אם זה חצ'קונים ושפם בר מצווה לבנים ומחזור ובעיות הורמניות. הספר מספר על מקרים אמיתיים של נער בגיל ההתבגרות, חלק מהמקרים הם פרי דמיון של הכותב וחלקם מציאותיים מהחיים שלו. הספר מיועד במיוחד לנערים ונערות אך גם להורים שרוצים לראות דברים בדרך אחרת ולראות מהעיניים של גיל ההתבגרות של דור המסך.

גל כהן . בשנה אחת הכל קורה לה, כל משפחתה נהרגת בתאונת דרכים קטלנית והיא נשארת לבדה. אח של אביה ואישתו לוקחים אותה תחת חסותם ומטיסים אותה למקום מגוריהם, אמריקה. הם רושמים אותה לבית ספר עמיד בניו יורק שם היא תנסה להישתקם מחדש ולהכיר אנשים אך היא לא צפתה את החוויה שתעבור עם האחד והיחיד ״ניקולס הריסון״ איתו היא תחווה שינאה מלוכלכת וגם אהבה❤️ *סיפור גמור*

הקדמה: התחלתי לבכות חתכתי וחתכתי שני חתכים ועוד שני חתכים ועוד חתך ועוד אחד ועוד אחד עד שהכל נהייה שחור... היי, קוראים לי אלכס אני בכיתה י"א ואני גרה בניו יורק.. אני הילדה הזאת שאף אחד לא סובל. זאת שכולם שונאים ללא סיבה אני עוברת בריונות בבית הספר והתעללות בבית, אין לי לאן לברוח מיד אחרי בית הספר. ההורים שלי שונאים אותי אבא שלי אם אפשר לקרוא לו ככה מכה אותי ואמא שלי במקום לעצור אותו מעודדת אותו להמשיך.. כשהייתי בת 12 הוא אנס אותי, תמיד כשהם רואים אותי הם מקללים אותי או מכים אותי, הם תמיד שיכורים. תמיד חשבתי שהחיים שלי ריקים ושלחבל שנתנו לי לחיות במילא אף אחד לא אוהב אותי.. אם לא הייתי קיימת זה לא היה מזיק לאף אחד.. חוץ מלאח שלי הגדול שבשבילו אני נשארת חזקה כי אני יודעת שיש לי אותו כשאני צריכה חיבוק או סתם מילת חיזוק. אח שלי לא ממש רואה את מה שאני עוברת הוא כבר גר עם אישתו, הוא מצא לו מישהי שאוהבת אותו באמת ויש להם תאומים בן ובת מתוקים כל כך.. רק בשביל סקוט ואמה אני ממשיכה לחיות כי הם באמת אוהבים אותי..

הוא התכופף להסיר לי את המסכה והסטתי את הראש הצידה "בבקשה לא" "למה לא?" חייכתי "אני רוצה להישאר בסוד" מלמלתי והוא הביט בי כסקרן אבל חיוך עדין עשה את דרכו על פניו "הסוד הקטן שלי?" צחקתי "לא זכור לי שאני שלך" "את יכולה להיות" הבטתי בעיניים כחולות מרתקות וחייכתי חיוך ביישן ולפני שהספקתי לשנות את דעתי עמדתי על קצות האצבעות והצמדתי את השפתיים שלי לשלו. נפרדנו ופעם נוספת הוא הושיט את ידו מנסה להוריד את המסכה ואני אחזתי בידו "פעם שנייה פסילה" מלמלתי לוקחת צעד אחורה ובורחת שומעת אותו קורא לי ולא הסתובבתי אחורה. אני ידעתי מי הוא אבל הוא לא ואם הוא ידע את הסוד שלי הוא יברח לכיוון השני, אם הוא ידע שאני אחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלו.

"אני מצטערת שלא הייתי בהלוויה שלך, לא יכלתי עידן תסלח לי" אני לוחשת בשקט כשכל גופי כאוב ומותש "המפקדים שלך סיפרו איזה חייל טוב היית, ואיזה אישיות טובה הייתה לך, הם לא מבינים שזה לא שווה כלום עכשיו שאתה לא כאן" אמרתי בגיחוח מעורר רחמים וציני "למה שיקרת לי עידן, למה לא שמרת על עצמך כמו שהבטחת"? אני שואלת בכאב כשראשי שעון על הקבר הקר "אתה באמת לא חוזר"?