אני מסתכלת על הים , יושבת ובוהה בו שעות בזמן שהחיים של כולם מתקדמים שלי רק הולכים אחורה. אבל אני מניחה שהכל יהיה בסדר , ככה צריך ליהיות לא? אני נועה קלארק ואני בת 25 אבל הסיפור הוא שלא מזמן חשבתי שכל החיים עוד לפני עכשיו אני כבר יודעת איך הם אמורים להראות קשים,כואבים ובעיקר פוגעים, אבל זו הדרך להתגבר על מכשולים. לפעמים אני חושבת שאני משוגעת אבל זאת כנראה הדרך של אלוהים לשחק בי, היום אני מבינה שהמשפט אנחנו מתכננים תכניות ואלוהים צוחק מלמעלה כנראה נכון .החיים הם דבר מקסים וכל כך קצר , אה לרגע שכחתי הם קצרים רק בשביל אנשים כמוני..וכמוהו... אזהרות: *סיפור ממכר תזהרו *14+ *שפה גסה