רעיון נלקח מסיפור בעל אותו שם שנכתב ע״י mirayumi המון אנשים מכירים את האלים. אל הים, אל המלחמה, אלת הציד, אלת האהבה.... אבל מה לגבי השדים? שמי הוא סנדר. משמעות השם שלי היא הפרדה. זה מה שאני עושה. מפרידה אנשים, נשמות תאומות אם להיות מדויקת. יש את קופידון נכון? אז כמו תמיד, גם לו צריך להיות הפך. אני. הוא משדך, ואם הוא עושה טעות, או שאני מרגישה שזה לא זוג נשמות תאומות, אני פשוט גוזרת את חוט הגורל שלהם ומצמידה אותם למי שאני חושבת שמתאים או להשאיר אותם בלי נפש תאומה. אבל עד כמה שזה נשמע כיף, אני לא עד כדי כך אכזרית. ברור שהחוט יכול להחתך על ידי עוד מישהו. מוות. אבא שלי. מאז הסיבוך עם אחי הגדול סליין , אני הייתי אמורה להיות היורשת החדשה לתפקיד, אבל הוא חושב שאני יותר מדי צעירה בשביל העבודה, ושלא חוויתי מספיק. אז מה כל הורה שחושב שהילד שלו לא מחונך מספיק בנושא מסוים עושה? הוא שולח אותם לבית ספר. ואני לא מדברת על בית ספר מיוחד לאלים ושדים, לא לא. אני מדברת על בית ספר אנושי.

״למה אנחנו נופלים אתה יודע?״ לחשתי מניחה לרוח לשאת את המילים שלי. הרגשתי את המיטה מתקפלת תחת המשקל הנוסף וחיוך קטן ועצוב הופיע על פניי ״למה?״ הקול שלו גרם ללב שלי להחסיר פעימה, הכרחתי את פי להיפתח והמילים נשפכו ועשו את דרכן אליו. ״החיים הם לא רק קרני שמש ולבבות, החיים הם מערבולת, מנהרה חשוכה שנראה שאין לה סוף. כול מכה שאנחנו מקבלים היא חזקה יותר מהקודמת ואנחנו נופלים שוב ושוב אבל אנחנו עושים זאת כדי שנוכל להתחזק, כדי שנוכל לקום ולראות את האור בקצה המנהרה״. הופתעתי שהרגשתי את היד הגדולה שלו מלטפת את פניי, מנגבת את הדמעה הבודדה שהצליחה לברוח ולעשות את דרכה על לחיי ״אז למה את בוכה?״. פניתי ישירות אליו, מסתכלת בנקודה בה אני יודעת שהוא נמצא אבל עדיין הייתי עטופה בחשכה. ״אני בוכה כי אני לא חושבת שאוכל לקום הפעם, אני כבר לא יכולה לראות את האור״. כבר חמש עשרה שנה ליילה תומסון מתעוררת לחשכה מוחלטת, מאותו יום שהיא עברה את התאונה הארורה הזאת שגנבה את עינייה והשאירה אותה בעולם של חושך וצלילים, אבל ליילה היא שורדת ושהחיים הכו אותה היא קמה והכתה חזרה חזק יותר. דילן בראון הוא בלש במחלקת רצח שכול חיו סובבים סביב דבר אחד ודבר אחד בלבד: לצוד רוצחים. הוא גבר קשוח וחכם שסומך רק על האינסטינקטים שלו.

**בעריכה** ליאה אוונס היא ההגדרה לאשת עסקים: חזקה, חכמה, ובדרכה להפוך למנכ"לית הגדולה ביותר של אחת החברות הטובות ביותר בניו יורק. עם זאת, כאשר שום דבר לא קורה כמתוכנן, היא מפוטרת ועוזבת לחפש את עצמה בעיר הגדולה. בתזמון מושלם, בעודה נואשת, היא מקבלת את ההצעה להיות המזכירה האישית של הארי סטיילס, העשיר, יפה התואר,איש העסקים היהיר אך רב העוצמה. האם ליאה תלמד להסתדר עם היחס המתנשא של הארי? או שמערכת היחסים שלהם תהפוך לעוד משהו מעבר ליחס מקצועי? ~~~~ *סיפור מתורגם* הכותבת המקורית: ziziiswild התרגום נעשה באישור הכותבת. הספר פורסם ב2015

~~~~~~~ אן , נסיכת צרפת , שונאת את מעמדה. היא אוהבת חופש. היא אוהבת חרבות קשתות אקדחים ורובים , גם ידע בקרבות מגע לא חסר לה. היא שונאת שמלות וגינונים מלכותיים. היא נפצעת על ימין ועל שמאל והיא גם בלאגניסטית רצינית. היא בירכה את עצמה שהיא אינה הבכורה , הבת הרביעית מתוך שמונה אחים. אבל בתור הנסיכה , יש לה את המחוייבות לארצה , כך שהיא חייבת למצוא שידוך דבר שבכלל לא חשבה עליו . בלילה אחד , מנסים לאנוס אותה. נער , מעט יותר גדול ממנה, בשם אדריאן, מציל אותה. וזו... רק תחילת דרכם. ~~~~~~~ #התמונות וכמה מהשמות נלקחים מהסידרה ממלכה - מה לעשות אני לא בקיאה בשמות צרפתיים XD הזכויות שמורות לי

רומיאו ויוליה? תחשבו שוב... רומי בלאק- הבת הבכורה במשפחת המאפייה הכי גדולה בכל אמריקה, אימפריית בלאק ובגדול בכל העולם. יש לה תפקיד ראשי משלה באימפריה של אביה, היא האחראית על הענויים והמודיעין. כל שותפי המאפייה מפחדים מהילדה בת ה-19 עם השיער האדום טבעי צועק והעיניים הירוקות הבהירות שמראות קור, רוע, וכל כך הרבה הנאה מלראות סבל של אחרים. תעברו לידה ברחוב, והיא תקלוט את כל המידע עלייך ממבט אחד. לא הכי מומלץ. והכוונה בלא הכי מומלץ, זה שאם אתה רואה אותה ברחוב... תרוץ! רומי, ה״תמימה״ בעלת החיוך המלאכי, מנסה למצוא את הבחור המחפש אחריה, וכמובן לרצות את אביה הגאה ואת אחיה הקטנים. יוליו (ליאו) ווייט- הבן של ראש הממשלה, המנהיג הדגול, ושר הצבא ואחראי על ניהול המשטרה (ליאו לא אבא שלו). ליאו ואביו מנסים להפיל את אימפריית הפשע הגדולה והחמורה ולטפל באגדה שאף אחד לא יודע את שמה המקורי- המענה הרצחנית. ליאו ואחיו התיאום טובי, מנסים יחדיו לתפוס אחד אחד ממשפחת בלאק, ולנסות להוציא מידע על האגדה המזעזעת. כל הבחורים שהם תפסו לא עזרו למצב ״אני מפחד ממנה יותר אז לא אגיד כלום״ ״אתה לא רוצה לפגוש אותה״ ״תתרחק לפני שהיא תגלה״ אך הזוג נחושים עד המוות למצוא את האשמה. *מכיל אלימות *מוקפא

בכל סיפור אהבה נחשב, יש את הילדה החדשה והחמודה, שבאה ומתחילה בבית ספר חדש, אולי בבית חדש,שכונה חדשה, עיר או אפילו מדינה חדשה.... אז הסיפור הזה לא מספר הבחורה הזאת. לא ולא. תכירו את מיה. מיה עברה הרבה בחייה, יותר ממה שהיא מסוגלת לספר. היא הסתגרה מאחורי תבנית הבחורה הקרה עם מדי המעודדות ומיליוני החומות שאי אפשר לראות דרכן. מה קורה שהבחור החדש בוחר דווקא באתגר ומנסה לחקור את מיה ועודותיה? האם היא תיתן לו? הסיפור הושלם, ובקרוב תתחיל עונה שנייה

ספר ראשון מתוך סדרת "המלאכים והמיועדים" *הושלם* קראו -עדכון- כדי לשמוע על שכתוב הסיפור ~ אוולין ריידר היא בחורה רגילה למדיי שלאחרונה סיימה תיכון. חייה רגילים ושארית חייה כבר מתוכננים בראשה, אך מה שהיא לא תיכננה זה שבחור כמעט וחטף אותה בלילה חשוך בו חזרה לביתה. כשהדודה שלה אנה מבינה מה קורה היא מספרת לאוולין שהיא ׳מיועדת׳ למלאך. מוזר, אה? זה גם מה שהיא חשבה, אך מהר מאוד הכל מתברר כנכון ובואו נגיד שהיא לא קיבלה את זה כמו שצריך. אוולין לא רוצה להיות ׳מיועדת׳ למישהו, או יותר גרוע למלאך יהיר, קר לב ורכושני, היא רוצה להחליט בעצמה למי תיהיה שייכת ועם מי תבלה את שאר חייה. לכן היא עושה מה שנשמע אז כרעיון טוב.- היא ברחה. גבריאל, המלאך שלה, אינו אוהב כלל וכלל את מהלכה של אוולין. כשהוא מגיע לביתה ברגע שהשעון מראה שכעת השעה שתיים עשרה-מה שאומר שהיא בת תשע עשרה ושייכת לו- אתם מתארים לעצמכם כמה הוא כועס ומופתע מהצעד שלה. מיד מתחיל מרדף של חתול ועכבר בין גבריאל ואוולין, ובין אנשים רעים אחרים הרוצים במותם. די ברור שזה לא הולך להיגמר בצורה נקייה ויפה.