״את באמת כמו הירח. חלק ממך תמיד יהיה מוחבא.״ הוא עצר לרגע לפני שהמשיך בשקט, ״ואולי זה מה שמשגע אותי, שלא משנה כמה רחוק אני אושיט את היד ואנסה לגעת אליך, את אף פעם לא באמת תהי קרובה.״ • כשהיא בת 22, מר חיה את החיים שלה בדיוק איך שהיא רוצה - ללא גבולות, ללא אחריות, ללא דאגות, ללא התחייבות ובעיקר עם הרבה הנאות ליליות שאף פעם לא חוזרות עם אותו הבחור. כשהיא עדין לא התגברה על האהבה הגדולה של חייה, למרות שעברו 3 שנים, מר מוצאת עצמה נכנסת לשני קשרים הפוכים לחלוטין, עם גברים שונים בהחלט שרוצים ממנה את אותו הדבר - אותה. ואם זה לא מספיק מסובך, כשהאבא השבור שלה מחליט לרדת מהארץ, מר צריכה לשמש דוגמא חיה לאחותה המתבגרת כשהן לא בדיוק מסתדרות, ולהתמודד עם ההשלכות של כל המעשים שלה, כולל שני הבחורים החדשים שנכנסו לחייה ולא מתכוונים לצאת בקרוב. סיגריות ודיאט קולה - על אהבה, התמכרות ומה שבניהם. מכיל הווי ישראלי, תכנים מיניים ושפה גסה. ברוכים הבאים!

"אמא אמרה לי שאני צריכה ללכת לקבוצת התמיכה הזאת. היא אמרה לי ששם יכולים לעזור לי, לשפר את ההרגשה הארורה הזאת." אנאבל גראנט, נערה מתבגרת בת שש-עשרה, חווה טראומה נוראה ונאנסת על ידי האדם שאותו היא מתארת כאהבת חייה. עקב האירועים שמגיעים לאחר ליל האונס, אנאבל או בכינויה - אנה, מוצאת את עצמה שוקעת בתהום ללא דרך מוצא החוצה. אימה של אנה אשר דואגת לה, שולחת אותה לפגישות בקבוצות תמיכה כדי שיעזרו לה להשתקם ולחזור למסלול חיים שגרתי. אך אנה מקבלת את הפגישות בצורה לא נכונה, ספק אם זה בגלל הסיפורים הנוראיים שהנוער שבקבוצה מספר וספק אם זה עקב ההכחשות של אנה שהיא חלק מהנוער בסיכון שצריך את השיקום של קבוצות התמיכה. היא מסרבת בכל אופן להקשיב לאימה וללכת לפגישות ובכך היא מוצאת את עצמה מבלה את זמנה בפארק על בסיס קבוע, מעשנת סיגריות. באחת הפעמים בהן אנה מבריזה מהפגישה, היא מגיעה אל הפארק ופוגשת בג'סטין, סטודנט בן עשרים-וארבע ממנו היא מבקשת מצית. אך כאן הסיפור לא נגמר, ודרך ארוכה ומסורבלת מחכה לשניים כשכל אחד סוחב על גבו מטען כבד וסיפור חיים נורא שעושה אותם כל כך דומים אך עם זאת כל כך שונים. -- © כל הזכויות שמורות לנירה אבסוב, אין להעתיק/ לשכפל/ להעביר/ להדפיס/ לצלם/ לעשות כל דבר שהוא עם התכנים המופיעים בסיפור.

"ידידות בין גברים ונשים היא בלתי-אפשרית. יש תשוקה, עוינות, הערצה, אהבה, אך לעולם לא ידידות." בלתי ניתן לעצירה, כך תקראו למה שהיה ביניהם. שילב, בחורה צעירה, מרדנית וחייכנית, מלאת אנרגיה ושמחת חיים, הנמצאת בשנתה האחרונה לחטיבת הביניים. שילב נערה מצחיקה ואם נודה באמת, גם די משוגעת, אולם זו הייתה התכונה המרכזית להתאהבות המהירה בה. בבית ספר - היא התלמידה המצטיינת והקשובה, אשר מחוממת מאהבתם של חבריה הטובים. בחיי הלילה שלה - היא חית המסיבות המטורפת עתירת האדרנלין שחושקת בבילויים מלאי אופוריה. אביאור, בן לאמא אוהבת ואח צעיר לשלוש אחיות. אביאור הוא הגבר בבית. אמא שלו היא הדבר החשוב והיקר לו מכל אדם אחר והוא שומר עלייה כמו על אוצר מאז גילוי מחלתה האיומה. אביאור הוא גבר שסופג המון סודות כמוסים מהעבר שמשפיעים עליו בהווה. אביאור הפסיק להאמין באהבה כבר בגיל 16, לאחר חווית הבגידה הנוראית שעבר. ברגע שחגג את גיל 22 וסיים את שירותיו הבטחוניים בצה"ל, השתנה לחלוטין. ואולי, כי היא נכנסה לחייו. הם נפגשו באופן לא מתוכנן ומקרי לחלוטין והיא איננה הייתה מודעת לכך שהפגישה הרנדומלית הזאת תגרום לחייה להתהפך מקצה אחד אל השני. היא לא ידעה שברגע שתסכים להצעתו, החיים שלה יתחילו להסתבך. אבל זה קרה, וזה היה בלתי ניתן לעצירה.

אף פעם אי אפשר לשלוט בעתיד שלנו, הבחירות שלנו בחיים יכולות לקרב אותנו בצעדים קטנים אל העתיד. גל זרמון מנסה להסתיר את המשיכה הענקית שיש לה כלפי הידיד הטוב שלה, ניב. שתיהם נמצאים בחבורה מגובשת, משפחתית וקטנה. היא מנסה להסתיר את המשיכה שלה אל ניב בקושי רב וכאשר היא מגלה שגם הוא מגלה כלפייה משיכה זה עומד להתפוצץ. אחרי הכל איך אפשר לא להתאהב בניב? שחקן כדורגל מצליח, עטוף בהמון בחורות שרק רוצות לטעום ממנו ומתמכרות מהרגע הראשון...אין ספק שהסיפור ימכר אותכן.

״לא כל הנוצץ זהב, לפעמים אחיזת העיניים מתעתעת בנו וגורמת לנו לחשוב שלמישהו אחר יותר טוב.אבל לכל אחד בעולם יש שק שאותו הוא סוחב, עם הצרות והאוצרות. אני שלם עם מה שאני ועם כל מה שיש לי, גם אם זה בכלל בכלל לא מושלם.״ אני עדן, ואלה הם החיים הפשוטים שלי. מה שבטוח הוא, שלא פשוט להיות פשוט. -כותבת הסיפורים: ׳לאחות את השברים׳ ׳קצת אחרת׳ ׳רק בזכרונות׳.

"אני מצטערת שלא הייתי בהלוויה שלך, לא יכלתי עידן תסלח לי" אני לוחשת בשקט כשכל גופי כאוב ומותש "המפקדים שלך סיפרו איזה חייל טוב היית, ואיזה אישיות טובה הייתה לך, הם לא מבינים שזה לא שווה כלום עכשיו שאתה לא כאן" אמרתי בגיחוח מעורר רחמים וציני "למה שיקרת לי עידן, למה לא שמרת על עצמך כמו שהבטחת"? אני שואלת בכאב כשראשי שעון על הקבר הקר "אתה באמת לא חוזר"?

"מתי את מתגייסת מאיה?" איתן שאל כשלפתי שתיים מאצבעותיו כדי להסב ממני את הכאב של דקירות המחט. מייקי היה זרוק במסדרון חדר המיון על כמה כיסאות, ואיתן איכשהו החזיק את עצמו למעני. "אני לא רוצה לעשות צבא." השבתי במאמץ. "המדינה תסתדר בלעדיי." "זה אנוכי מאוד," הוא אמר. משכתי בכתפיי בעזות. "אני אנוכית. לא איכפת לי. לא מכחישה." זה עצבן אותו, איתן היה ציוני. הוא נשף וראיתי שהוא מכריח את עצמו להישאר רגוע. אם לא למעני אז למען מייקי. הייתי האחות הקטנה המטומטמת של החבר הדפוק שלו, והוא הסכים לדאוג לי. * תמיד היה לך כוח רצון אדיר, אבל זה לא שיכולת לעשות משהו; זה לא שיכולת להציל אותי עם הנחמה שלך.

רהב לוי היה חייל ביחידה עילית של צה"ל, ולאחר שהשתחרר הוא חצה יבשות בחיפוש אחר השקט שלו, עכשיו הגיע הזמן לחזור הביתה. כשהוא פגש ברום הדר, הוא ניסה להתעלם ממנה כמה שיותר מהפחד שהיא תהפוך את עולמו, מפה לשם, כל כך קרוב למוות וכל כך רחוק מהחיים, מתחיל החיפוש אחרי אהבה.

"אני ואתה, אנחנו שני אנשים זרים." אמרתי בטון נמוך נועצת את מבטי בעיניו. "זה לא חייב להישאר ככה," השיב בשקט, יכולתי לחוש בנשימתו על פניי. "ככה אני רוצה שזה יישאר." חתמתי את דבריי. העפתי את ידו שאחזה בי, תפסתי את ילקוטי ויצאתי החוצה, טורקת את הדלת אחריי. *** מאי היא נערה מתבגרת בת 17, אדישה, צינית, שלילית ולא ממש חברותית. אביה הוא בעל עסקים מוצלח, מה שאומר שקיבלה תמיד את מה שחפצה בו. היא מתגוררת באחוזה יוקרתית ואף יש לה אומנת שמטפלת בכל צרכיה. אפשר היה לחשוב שלא חסר לה דבר, למעט העובדה שאיבדה את אמה וחיי האהבה שציפתה להם לא זוהרים ממש כפי שחשבה. טאנר בן ה 21 הוא ההפך הגמור ממנה. הוא אופטימי, מצחיק וחם, וזאת למרות הקשיים בחייו. הוא מתגורר בדירה שכורה יחד עם אחותו הקטנה סידני ונאלץ להתמודד עם החובות שהותיר לו אביו. הוא משקיע את כל מאמציו למען עתידה של אחותו, ואף עובד בכמה עבודות בכדי לממן את לימודיה ולשלם את שכר הדירה. חייהם מצטלבים זה בזו לילה אחד במועדון ה"דאנס" כשטאנר מבחין בבחור המנסה לנצל את מאי ועוזר לה כנגדו. באותו לילה מקבל טאנר הצעה לה הוא לא יכול לסרב, ומאותו רגע, חלה בחייהם תפנית שלה אף אחד מהם לא ציפה.