בכל יום יש 24 שעות, בכל שעה יש 60 דקות, בכל דקה יש 60 שניות. הספירה הזאת אף פעם לא מפסיקה, הזמן רק רץ קדימה. לכל אחד יש את הנקודה בה הזמן שלו יגמר, אי אפשר להחזיק אותו, גם אם ממש רוצים. יש לנו בחירה לגביו, אנחנו יכולים להעביר את הזמן שלנו איך שנרצה, אבל הוא ימשיך לו, באותו הקצב הקבוע. ובסופו של דבר, הוא ייחתם. הוא יגיד לכם שלום ואתם תצאו מהסדר שלו, ותפסיקו להימדד לפי שנים, חודשים וימים. וזה הרגע בו תתחרטו, שלא ניצלתם נכון את הזמן שהיה לכם.

"כל איש רע צריך טוב בחיים האלה. את הטוב ואני הרע." X אזהרות X -אלימות -שפה גסה

I wouldn't be able to forget all the little things from my son. His first word. His first footstep. His first piece of hair. But the guilt is eating me away, because his father doesn't know. His father doesn't know that there is another piece of blood related to him on this Earth. Even though his father is a natural popstar. -Mia Lovenburg © COPYRIGHTED ANTONICE LEA. ALL RIGHTS RESERVED. THIS MATERIAL CONTAINS FEDERAL COPYRIGHT. NO PART OF THIS WORK MAY BE PRODUCED OR SUBMITTED IN ANY WAY SHAPE OR FORM UNTIL OTHERWISE PROVEN AND WRITTEN FORMALLY BY ANTONICE LEA. trailer: http://www.youtube.com/watch?v=csd7eviUbHc&feature=youtube_gdata [[this was one of my first fanfics and well have all had that terrible fanfic so if you like my other stories dont read this bc its shit and not like my other ones. yeah so good luck if you want to, its terrible though]]