ג'ון פלטצ'ר היא נועזת ובטוחה. היא חדורת מוטיבציה, אך יחד עם זאת פרועה. תמימה, אך יחד עם זאת, לוחמנית. תככנית, אך יחד עם זאת ספונטנית ומעט שתלטנית. טיפה מעופפת וחצופה. . . אולי גם קצת שיכורה. כן, היא בטח תאשים את כל זה בגלל תחביבי השתיה שלה. סיפור סנדוויצ'ים ועל האנשים שמכינים ואוכלים אותם בו שני שותפים לדירה שנאלצים לזייף זוגיות מאושרת.

היא לגמרי לא ציפתה שכל זה יקרה לה בתוך עשרה ימים בלבד . היא ילדה טובה , משקיעה בלימודים , טיפה משוגעת אך זה מה שכולם אוהבים אצלה . היא מעט מופנמת ולא נותנת לכל אחד לדעת את קורות חייה הוא ההפך הגמור ממנה , מעריצות בכל עבר ומאות בנות שקמו לצידו בצדה השני של המיטה . הוא לא מהצד שאוהב והיא מעריצה כל מה שקשור באהבה . והכל התחיל עם חוזה , ששינה ללא ספק , את הכל .

"קדימה, מישהו הבטיח לי שתייה" אני מצביעה על הבר בעוד הוא מסתכל עליי במבט משועשע. "את כלבה קטנה" הוא צוחק ומתקדם לעבר הבר תוך כדי שהוא מושך אותי אחריו. השיער שלו שהיה פעם שטני, התכהה עם השנים והפך להיות כמעט שחור. יש לו את העיניים הכחולות הכי יפות שראיתי בחיי, שבכל פעם שמצב הרוח שלו משתנה, משתנה גם הגוון שלהן. חיוך כובש, זיפים שגורמים לו להיראות מסוקס יותר, גבוה, חטוב, בחור שנון, חכם ומעצבן בטירוף - זה עידן, החבר הכי טוב של אחי. הייתי מאוהבת בו שנים, כשהייתי ילדה קטנה ואז נערה. אהבת נעורים, אהבת ילדות - אפשר לקרוא לזה בהרבה שמות. אבל אני כבר לא ילדה ולא נערה, וזה עדיין נמשך. אז איך קוראים לזה עכשיו ?!

"תשחרר" ניסיתי להעיף אותו ממני אבל הוא רק הצמיד את פרצופו קרוב יותר אליי. "ואם לא באלי" החיוך הממזרי שלו גרם לי לרצות לדפוק לו אגרוף בפרצוף אך ידיי לא יכלו להשתחרר מאחיזתו. "מה חנונית כמוך יכולה לעשות?" הוא הרים את סנטרי בידו הימינית והכריח אותי להסתכל לעיניו הירוקות, אני בטוחה שעיניי שיקפו את השנאה שחשתי כלפיו כי זה היה הדדי...אני שנאתי אותו בדיוק כמו שהוא שנא אותי. בבית הספר פרח מתקיימות שתי קבוצות יריבות... אחת מורכבת מתלמידי העילית, התלמידים המקובלים, אלה שהכי יפים עם האישיות הכובשת או איך שהמורים מכנים אותם...המופרעים. ובואו נגיד שקבוצה השנייה מורכבת מהתלמידים החכמים של בית הספר, הגאונים, אלה שלא אכפת להם מה הייתה האופנה האחרונה או איך שהמופרעים קוראים להם...החנונים. אתם לעולם לא תראו אותם יושבים אחד ליד השני, אם זה בקפיטריה, בכיתה או אפילו באוטובוס... קו בלתי נראה חוצה בין שתי הקבוצות האלו ואחת הסיבות ליצירתו היא ליאה ואיידן. השאלה היא, אם הקו בניהם יעלם עם הזמן או שמישהו בפעם הראשונה יחצה אותו?

״אני נשבע, את כולך מיליון דולר, את הבחורה שלי״ *מכיל תכנים מיניים* -אין להעתיק ללא רשות-

התקרבתי אליו, כך ששפתיי היו קרובות לאוזנו, "בוא אני אגיד לך מה הולך לקרות. אתה הולך לנסות להתחיל איתי, לקנות לי משקאות, אולי אפילו לנסות לשכר אותי, בתקווה שיתמזל מזלך ותיקח אותי איתך הלילה. אני מצידי, אייבש אותך עם הערות ציניות שיסתמו לך את הפה. אבל כמובן שאתה לא תוותר, כי אני הרי אמרתי לך לא והאגו הגברי שלך יכריח אותך להמשיך לנסות להתחיל איתי. אני אמשיך לענות בציניות ואסרב לכל הצעה שתציע לי." התרחקתי ממנו כדי להביט בפניו המשועשעות, חיוך מיליון דולר פרוס על פניו. "אז מה את מציעה שאני אעשה?" הוא שאל בשעשוע. "אני אומרת, בוא נחסוך לעצמנו את הכמה דקות הבאות מהחיים שלנו ופשוט תלך ותניח לי." טפחתי לו על הכתף בחיוך והסתובבתי על הכיסא בחזרה לבר. __ הכירו את ריילי. מבחוץ, הבחורה הצינית, השנונה, העוקצנית והכיפית בחבורה. מבפנים, החבורה שעברה טרגדיה במשפחה, אותה היא חיה יום-יום. היא לא תיארה לעצמה שמפגש סתמי במועדון, דחייה אחת, והודעה ממספר לא מוכר ישנו את חייה ויהפכו אותם לגמרי. לטובה או לרעה? את זה עוד נגלה.

He was so close, his breath hit my lips. His eyes darted from my eyes to my lips. I stared intently, awaiting his next move. His lips fell near my ear. "Shut up and kiss me" He whispered roughly. A chill shot up my spine. I pulled back, staring at his eyes and leaned in.. ********** What happens when Alexis Dawson- "residential loser" of Redwood High, agrees to help Redwood High's player, Aaron Walker. How can she stop herself from falling for him? But it isn't all love and romance, Alexis has her own secret. Join them on the journey filled with jealousy, betrayal, trust, friendship and love. A little favour just got a whole lot more complicated.

בעולם בו ראשי העולם התחתון שולטים סכנה אורבת בכל פינה. הוא זה שקובע את החוקים, מסתורי, אפל ומשתק. לילה גורלי אחד משנה את המשחק וכלום לא נשאר אותו הדבר לאחר מכן. הוא מכיר רק הרס ומוות. תמימותה המתוקה קוראת לו לבוא, אך האם ישאיר בלבה הטהור הרס כמו תמיד או שהמוות יצוד אותם.. את זה אף אחד מהם אינו יודע. רולטה של חיים, מוות, אהבה ושנאה...

״מּאַחוֹריִ מּסּיּכתּ הּשּׁקּריִםּ , יּשׁנּהּ אמּתּ.״ ים אברהמי, השקרים מהעבר שלה מאיימים להציף את חייה ולהטביע אותם תחת המים הקרים, היא לעולם לא לקחה סיכון- הסיכונים הגיעו אליה. הצלקות מן העבר חרוטות על ליבה כקעקוע ולעולם לא ירדו. ״הן בונות אותי. הן הופכות אותי למי שאני היום״ כך נהגה להגיד לעצמה בכל פעם מחדש לאחר שזיכרון הציף את מחשבותיה בכאב, העבר שלה היה מסובך, קשה להחזיק את הכל תחת הידיים ולא לתת לזה ללכת, אלה שהיו הכי קרובים אליה- הם אלו שהחזיקו את הסכין ונעצו אותו בתוך גבה, הפגיעה כבר מגיעה לפני ההתרחשות, האשמה מציפה את ליבה כמו תמיד, אבל זאת היא, זאת ים אברהמי, מכוסה בצלקות לא נגמרות שרק מעטים יודעים מהן, רק מעטים זכו להיחשף לתוך ליבה השבור לרסיסים כה קטנים שגם האנשים הטובים ביותר- לא יצליחו לאסוף. זוהי פיסת העבר הקשה שלה, היא סוחבת אותה על גבה כל יום גם כשהיא נהיית קשה מנשוא, זאת ים אברהמי, הבחורה הכי חזקה שתכירו. ״אני לא יכול להישאר תקוע בעבר כשאני רואה שאין לנו עתיד.״ עולמה מתהפך כאשר היא פוגשת אותו, הוא לא קרוב לאנשים שהיא מכירה או נהגה להכיר, כל אחד בחיה שונה. כולן מתלהבות מהשם הגדול שלו ואני נוהגת לבוז להן, זה מגוכח. אבל מה קורה כשאני, ים אברהמי. נופלת אליו?