**הושלם** מקום 1# ב-love ״אף אחד לא יקבל אותנו, זה יגמר רע. אתה רוצה להרוס את הקשר שלך עם המשפחה?״ האם כולם יכולים פשוט לעזוב את האהוב עליהם מכל? כנראה שלפעמים כן. כשריילי סילבה, עורכת דין בניו יורק - פוגשת את השוטר רוס וולטר - העובד ביחידת לוחמה בפשיעה של מיאמי, היא מאבדת איזון, חייה במשרד ובגבולות בית המשפט משתנים, מתהפכים. בפגישה השניה שלהם הם מגלים שהם סוג של אחים, ועכשיו צריכים להתמודד עם כל מה שהולך ביניהם מבלי לספר לאף אחד. מסיבה מסויימת, הילדות של ריילי לא הייתה משותפת לילדותו של רוס. אמא שלה העבירה אותה לסבא שלה, לגדול אצלו בזמן שהיא אימצה את רוס לחיק המשפחה. חוסר בקשר הדם גורם להם להתקרב, לשאלות לצוץ, לשנאה להתווצר, ולמלחמה ברגשות של ריילי. למרות שזה אסור - כל כך אסור - אבל מלא בריגוש, באש שניצתת במגע, זה בכל זאת קורה. ומי יודע? אולי הפושע האובססיבי - שריילי מתמודדת איתו בתיק החריף של השנה - הוא זה שיגרום לריילי לנחיתה רגשית וגם יגרום לה לנסוק. איך לנסוק וגם לנחות אתם שואלים? כנראה שזה כבר הזמן לקרוא. אזהרה: תוכן מיני/אלימות.

ספר 1 בסדרת "ילדי הרחוב של בת-ים" כל חייה, אודה ציירה את אותו הדבר. אותו הים הכחול, אותו האופק הרחוק, אותם הפרחים ואפילו את אותם הבתים והנופים העירוניים. כל ציור נצבע על ידיה באותם הצבעים ובאותו הרגש, עד שכמובן היא פוגשת אותו. ביום בו אודה פוגשת את המודל המושלם שלה, היא מבינה שהיא רוצה לצייר אותו ורק אותו. היא רוצה לצייר את החיוך הזה שלו, את העיניים היפות ואפילו הידיים הגדולות שלו. הבעיה היא (וזאת בעיה די גדולה), שאודה בחורה די ביישנית וסגורה. אחת שלא תעז אפילו להסתכל על הבחור - שלא לדבר על לבקש ממנו לדגמן בשביל הציורים שלה. אבל איך אמרו לה פעם: מהגורל לא תברח. ***בעל תכניים מיניים ***שפה בוטה וקללות כל הזכויות שמורות ליוצרת© נובלה קצרה בעלת 37,800 מילים. שושנה יוסופוב.