(גמור-קיים עונה 2) אך זה מרגיש להיות תלוש מהמציאות ? לנשום אבל להרגיש שבכל רגע האוויר נגמר? ולמרות שיש אנשים מסביב להרגיש הכי לבד ? לצחוק אבל בלב משהו חסר... תמיד אמרו לאלה שהיא מסובכת , שיש לה משהו אחר במבט משהו עדין אבל גם שורט וביום בהיר אחד אלה מוצאת את עצמה מול בניין שבו הדירה שהיא תצטרך לגור עם שותף חדש שהיא לא מכירה . צעד שלא מתאים לה הרי היא תמיד צריכה לשלוט במשוכות ולדעת מה קורה .אבל אולי הגיע הזמן לשחרר ?

בכל סיפור אהבה נחשב, יש את הילדה החדשה והחמודה, שבאה ומתחילה בבית ספר חדש, אולי בבית חדש,שכונה חדשה, עיר או אפילו מדינה חדשה.... אז הסיפור הזה לא מספר הבחורה הזאת. לא ולא. תכירו את מיה. מיה עברה הרבה בחייה, יותר ממה שהיא מסוגלת לספר. היא הסתגרה מאחורי תבנית הבחורה הקרה עם מדי המעודדות ומיליוני החומות שאי אפשר לראות דרכן. מה קורה שהבחור החדש בוחר דווקא באתגר ומנסה לחקור את מיה ועודותיה? האם היא תיתן לו? הסיפור הושלם, ובקרוב תתחיל עונה שנייה

היא הייתה ילדה צעירה שלא באה ממקום כל כך טוב. היא נמנעה מהפשע והבאלגן אך היא עדין מסתובבת עם הילדים האלה כולם שם מכבדים אותה כי כולם יודעים מי אבא שלה- שימעון מלכה. שני אחיה הגדולים שומרים עליה כמו על החיים שלהם, ואבא שלה החליט שהדר צריכה ״שינוי״ אז הוא העביר אותה בית ספר. הוא עשיר מתל אביב חי את החיים הטובים, יש לו כסף בשפע ובית ענקי עם מלא משרתים יש לו הכל מהכל והוא אוהב את זה. אפשר להגיד שאור הוא שובב לא קטן וסטוציונר ענקי, בכל שאר הימים שהוא לא בצבא הוא נמצא במועדונים או אצל חברים.

רוזי היא בחורה ממוצעת, היא חיה בניו יורק ומתפרנסת ממכירת הציורים. יום אחד בחור צעיר עובר לדירה הריקה שממול לדירתה. היא לא יודעת עד כמה העיניינים יתחילו להסתבך.... ---- הוא התכופף לגובה עינייה ואמר בפשטות ״אני-אוהב-אותך״ מדגיש כל הבהרה.

טיילור אדאמס היא בחורה מלאת ביטחון עצמי וכמויות נדיבות של שימחת חיים. טיילור גדלה עם כפית של כסף בפה. מסיבות זה החיים שלה. אבל להורים שלה נמאס אז הם החליטו, טיילור זקוקה למשמעת.

"She needed a hero, so that what became..." היא שודדת ים אמיצה וחזקה. היא לא נותנת לפחדים שלה מקום מרכזי בחיים, ואם יש צורך בכך אז היא גם תוקפת אותם בכל הכוח. החיים מציבים לה אינספור מכשולים והיא לומדת להתמודד איתם כראוי. אבל ההשלכות שלהן קשות עבורה וכעת, כל מה שנשאר לה בחיים זו אחותה, בוני. היא חייבת להגן עליה. היא חייבת למלא את צוואתו של הקפטן שלה. היא חייבת לנקום את נקמתו. יש לה יותר מדיי התחייבויות קודמות ואין זמן לרגשות מיותרים. האם תוכל להציל את הספינה שנלקחה בידי השודד ים, רודף הבצע, רוברטס הוק? האם תצליח לנקום את נקמתו של קפטן ולנטיר? האם השבועה שנשבעה בפני הים הגדול, להגן על אחותה, תצלח? ומה קורה כאשר רגשות פחות מוכרים חודרים לליבה המסוגר והכאוב? יותר מדי צלקות וקצת מדי זמן. אם אף אחד לא יעזור לה, היא לא תחכה לאביר על הסוס הלבן. ואל דאגה, מילה שלה זו מילה. עד המוות. ואחריו. לנסות אף פעם לא מזיק ;) כל הזכויות שמורות, נא לא להעתיק.

"היא לא מהסוג שלי. היא עדינה וטובה ותעשה הכל בשביל האחר. היא כלכך רגישה שאפילו מילה קטנה תפגע בה. ואני יורה מילים מהפה שלי בלי לשים לב בכלל מה אני אומר, אני חושב שכולם כמוני, בנו סביבם אלפי חומות כדי לא להפגע." יש לה משפחה תומכת, חברות טובות וציונים גבוהים. כל הקלפים שהיו לגאיה במשחק של החיים שלה נטרפים מחדש כשהוריה מתגרשים והיא עוברת לגור בביתו של החבר של אמה, שם היא פוגשת את הבן שלו דניאל. גאיה הולכת בדרך הישר, לא סוטה ימינה או שמאלה, בעוד שדניאל איבד את עצמו, ירד ממזמן מהפסים. האם גאיה הילדה הרגישה עם הלב הרחב, המלא בכנות יושר וטוב תצליח להוביל את דניאל אחריה ואחרי הערכים שלה? או שדניאל, חם המזג וחסר המעצורים יצליח בקסם שלו להטריף את גאיה ולהוריד גם אותה מהפסים? סיפור אהבה מיוחד על גאיה ודניאל, הם כל כך שונים ובו בזמן, כל כך דומים. •°•זוכה וואטיס 2016 בקטגוריית סיפורים עוצרי נשימה•°• ☆תודה לlagoons7blue על הכריכה המדהימה☆ @thewattys2016

אורות הבהבו במשך הסמטה לצד הצבע הכהה של השמיים, לא נצץ עליהם כוכב אחד. השמיים היו ריקים, אפלים. לא שמעתי שום דבר מלבד רשרוש העלים שהתעופפו באוויר,כמוהם הרוח חבטה גם בי,חיבקתי את גופי אבל עדיין הרגשתי קפואה. הפחד התחיל לזרום בדמי בכל צעד קטן שעשיתי, רעדתי, בקושי יכולתי לנשום וזה לא היה בגלל הרוח. הזיכרונות עלו במחשבותיי,כמו חצים גדולים שבהתחלה לא מכאיבים,אבל שהם נזרקים שוב ושוב, הכאב מתחיל להתחזק,הוא הורג אותך מבפנים. ינקתי נשימה קצרה שהתחלתי להרגיש את העולם מסתובב,רק אני עמדתי, חפצים הסתובבו כנגד עיניי,חפצים שלא קיימים. הרחוב היה ריק , לא הייתי מופתעת,אף אחד לא היה רוצה לא לבוא לכאן, אני לא רוצה לבוא,אבל זה העבר שרודף אותי, העבר שאני צריכה לשחרר. משכתי את כובע הז'קט מעל ראשי,מעבירה מבט קלוש לאחור, עדיין לא היה דבר, אבל אוזניי שמעו צעדים, הם שמעו תנועות. לא יכולתי לשלוט בגופי,רצתי, ברחתי. הנשימות הכבדות שלי האטו שהבטתי בדלת שהתקלפה בצבע חום מצהיב. שנאתי את מי שעומד מאחוריה,כי הוא זה שרדף אותי כל חיי. שכל הבנות התרוצצו ברחבי הבית ספר בשמלות קצרות, מיה הייתה במוסך של אביה, לבושה בז'קט משובץ שכתמי שמן חומים מכסים את פנייה. היא בזבזה את הילדות שלה לטובת אביה. עכשיו שהיא עשתה טעות, מה יקרה שזה יהפוך לפתרון?

כולנו מכירים את הצד שלה בסיפור, למדנו אותו, נשמנו אותו, חיינו אותו. עכשיו הגיע הרגע לדעת איך הוא הרגיש ביום שפגש בה לראשונה, הגיע הזמן לדעת את האמת מאחורי הגבר. נייט לורן מעולם ציפה ליפול כל כך חזק לרגליה, הוא לא חשב אפילו לרגע שבמקום החדש שהוא ינהל נמצא הדבר היחיד שיכול לשבור אותו. - 'הגבר': הוא החלק שמאפשר לראות את הצדדים של הגברים בסדרת הגולשת שנקודת המבט בהן היא רק מנקודת המבט של האישה בסיפור. בחלק הזה היו את כל נקודת המבט של כל הגברים בסיפורים (לאחר שהם יגמרו) #אפילוג #בוגר