״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋

"קדימה, מישהו הבטיח לי שתייה" אני מצביעה על הבר בעוד הוא מסתכל עליי במבט משועשע. "את כלבה קטנה" הוא צוחק ומתקדם לעבר הבר תוך כדי שהוא מושך אותי אחריו. השיער שלו שהיה פעם שטני, התכהה עם השנים והפך להיות כמעט שחור. יש לו את העיניים הכחולות הכי יפות שראיתי בחיי, שבכל פעם שמצב הרוח שלו משתנה, משתנה גם הגוון שלהן. חיוך כובש, זיפים שגורמים לו להיראות מסוקס יותר, גבוה, חטוב, בחור שנון, חכם ומעצבן בטירוף - זה עידן, החבר הכי טוב של אחי. הייתי מאוהבת בו שנים, כשהייתי ילדה קטנה ואז נערה. אהבת נעורים, אהבת ילדות - אפשר לקרוא לזה בהרבה שמות. אבל אני כבר לא ילדה ולא נערה, וזה עדיין נמשך. אז איך קוראים לזה עכשיו ?!

אמילי אברנת'י היא ילדה שמנה. מאז ומתמיד היא שנאה את עצמה, את איך שהיא נראית וכמובן את משקלה. היא ילדה מאומצת, והיא ממש לא מסתדרת עם ההורים המאמצים שלה ועם אחותה החורגת, סשה. הכל מסתבך ומתהפך כששכנים חדשים עוברים לגור על ידם כשהיא קטנה. אמילי פוגשת בבראיין, הנער בעל השיער השחור והעיניים הכחולות המהפנטות, ומבינה שנפלה בקסמיו ולעולם לא תוכל לקום חזרה. אך עם כל כמה שהאהבה מתוקה, יש בה צד מר. ויש קו כל כך דק שמפריד בין אהבה לשנאה... בראיין משפיל אותה, צוחק עלייה, ומוריד לה את הביטחון אף יותר. מה יקרה כאשר אמילי תשנה את סגנון חייה, האם השינוי ישפיע עליה כמו שהיא חשבה שזה ישפיע עלייה? סיפור חייה של אמילי מלא תהפוכות, מדליק, חושני וסקסי בטירוף שיגרום לכם לרצות לחיות את הרגע ולקבל את השונה מכם, גם אם הוא לא נמצא בתבנית המתאימה. •מכיל שפה בוטה. •מכיל תכנים מיניים מאוד. •קריאה על אחריותכם בלבד ומומלצת מעל גיל 15. •כל הזכויות שמורות, אין לשכפל, להעתיק, לשכתב או להשתמש ברעיון בכל נושא או משפט הכתוב בסיפור. קריאה מהנה!

❞איך לב יכול להיות שלם, אם אף אחד לא רוצה בו?❝ *** כשהיא רק בת שבע-עשרה, מיקה אוזרת אומץ ונמלטת מביתה, בו גרה עם אביה האלים. היא מגיעה לדירה חדשה אשר תחלוק אותה עם שותפה לדירה- יהונתן, בחור קר ואפל שנראה כי אין לו שום כוונה להכניס את מיקה לחייו. האמנם? ✘ מכיל תכנים מיניים ✘

היא- בחורה קלילה וחמודה, מצחיקה ויפה, תלמידה מצטיינת בתיכון, בת 18, מנהריה. הוא- בחור צ'ארמר וכובש, שטותניק ורגיש, עומד להשתחרר מהצבא, בקרוב בן 22, מאשדוד, מתגורר בתל אביב. האינטרנט- מה שמפגיש בניהם ומצמיח אהבה טהורה חסרת מעצורים. השאלה היחידה היא- האם הפגישה בניהם הייתה טעות?

התחלה חדשה, חברים חדשים, מפקד חדש. בכל אלו פוגשת אריאל בארבעה חודשי טירונות מפרכים, שבסופם, תגשים אריאל את חלום ילדותה- להיות חלק מגדוד קרקל. אך בדרכה קשיים רבים, והקושי הגדול ביותר הוא לא להתאהב במפקד. *** "אני אוהב את הצחוק שלך," הוא אמר בלי שום קשר, ואני חייכתי חיוך ביישני, "הוא סתם ילדותי." עיניי הביטו בעיניו השחורות, שגרמו למערבולת להיווצר בבטני. "זה מה שאני אוהב בו."

למפלצת הזאת יש 21 חוקים שהיא צריכה לעמוד בהם.. אבל היא הולכת לשבור חוק אחרי חוק ... מבית היוצרים של: TAKEN ,Trust... ~לא לילדות תמימות-ילדות שמחליטות לקרוא את הסיפור .. האחריות היא עליכן בגלל שיש תכנים מיניים בהמשך+אלימים ~ כל הזכויות שמורות לי,כותבת הסיפור © מי שתיקח בלי קרדיט - זה מגיע אלי אז כדאי שתצרפו קרדיט :) תהנו :)

"היה בנינו משהו, ונקשרתי אליך. אבל מפה אני ממשיכה בלעדייך, כי מה שהיה בינינו הוא בלתי אפשרי." "את יודעת שזה לא נכון... ואני לא ציפיתי שזה יקרה. לא תכננתי את זה ואני בטוח שגם את. אבל מה לעשות, אנחנו לא יכולים לבחור במי להתאהב, אלו הרגשות שלנו ואין לנו שליטה עליהם." ***** אמור סוארס, היא יתומה בת 16. היא הגיעה לבית האומנה כאשר הייתה בת 3, ובגיל 10 החלה לחוות התעללות מצד "המקובל" בבית האומנה. 5 וחצי שנים לאחר שהתחילו להתעלל בה, הטבחית אוליביה האהובה על הבית, מחליטה להתערב שוב, והפעם, הרבה יותר חזק. היא שולחת את אמור לפנימייה חדשה, במרכז העיר בוסטון. היא מגיעה לפנימייה הזאת, מלאה בחששות מאיך שהוותיקים יקבלו אותה. אך הכל מתנפץ לה בפרצוף כשהיא פוגשת לראשונה ב"בריון" של הכיתה. ולמרות כל זה, היא לא ציפתה ששם היא תכיר את האהבה האסורה שלה. האחד ששמר עליה והיה לטובתה כשכולם הפנו את גבם אליה בשל עברה. אותו אחד שכבש את ליבה ואהבה הקיימת ביניהם היא פשוט בלתי אפשרית. כך לפחות היא חושבת. "אנחנו פשוט לא יכולים להיות ביחד." אלו הם דבריה אליו. "אני מוותר על הרבה דברים בחיים, אבל על דבר אחד אני לא מוותר, והוא עלייך." זאת הייתה האמירה שלו ביום שבו הוא החליט שזהו זה, הוא רוצה אותה והוא ילחם עליה בכל ליבו. גם אם זה מוצא חן בעיניה וגם אם לא.

קללה של אושר או קללה של עצב? בלי הבטחות,אף אחד לא מבטיח שקללה יכולה להיות רעה ולהרוס הכל. קללה היא גם אהבה. המשך של הספר קללה √תכנים מיניים. √שפה גסה √דיבור מיני תאריך העלת הסיפור: 31/1/16

-גמור- סהר היא נערה בשנתה האחרונה ללימודים, בחורה דעתנית שאומרת את שעל ליבה תמיד. היא אוהבת ללמוד, היא אוהבת את החברות והמשפחה ויותר מהכל היא אוהבת את בר, החבר שלה. בר הוא ילד שטותניק, שונא ללמוד ואוהב את סהר, הם תמיד מאזנים אחד את השנייה וזה מה שהצליח להחזיק אותם שלוש שנים כמעט מושלמות ביחד. זה לא נראה כאילו הקשר שלהם יגמר אי פעם. בר עושה טעות שעולה בקשר הארוך שלו עם סהר ובייחוד באמון שלה, וכשירצה אותה בחזרה הוא יבין שהדרך חזרה ללב שלה הרבה יותר קשה ומסובכת משזכר.