"אמא אמרה לי שאני צריכה ללכת לקבוצת התמיכה הזאת. היא אמרה לי ששם יכולים לעזור לי, לשפר את ההרגשה הארורה הזאת." אנאבל גראנט, נערה מתבגרת בת שש-עשרה, חווה טראומה נוראה ונאנסת על ידי האדם שאותו היא מתארת כאהבת חייה. עקב האירועים שמגיעים לאחר ליל האונס, אנאבל או בכינויה - אנה, מוצאת את עצמה שוקעת בתהום ללא דרך מוצא החוצה. אימה של אנה אשר דואגת לה, שולחת אותה לפגישות בקבוצות תמיכה כדי שיעזרו לה להשתקם ולחזור למסלול חיים שגרתי. אך אנה מקבלת את הפגישות בצורה לא נכונה, ספק אם זה בגלל הסיפורים הנוראיים שהנוער שבקבוצה מספר וספק אם זה עקב ההכחשות של אנה שהיא חלק מהנוער בסיכון שצריך את השיקום של קבוצות התמיכה. היא מסרבת בכל אופן להקשיב לאימה וללכת לפגישות ובכך היא מוצאת את עצמה מבלה את זמנה בפארק על בסיס קבוע, מעשנת סיגריות. באחת הפעמים בהן אנה מבריזה מהפגישה, היא מגיעה אל הפארק ופוגשת בג'סטין, סטודנט בן עשרים-וארבע ממנו היא מבקשת מצית. אך כאן הסיפור לא נגמר, ודרך ארוכה ומסורבלת מחכה לשניים כשכל אחד סוחב על גבו מטען כבד וסיפור חיים נורא שעושה אותם כל כך דומים אך עם זאת כל כך שונים. -- © כל הזכויות שמורות לנירה אבסוב, אין להעתיק/ לשכפל/ להעביר/ להדפיס/ לצלם/ לעשות כל דבר שהוא עם התכנים המופיעים בסיפור.

נוי, בת 16 עברה מתל אביב לבאר שבע במהלך החופש הגדול. היום הראשון ללימודים מגיע ונוי פוגשת באנשים חדשים אך היא מתעסקת עם החבורה המסוכנת של הבית ספר, מכניסה את החיים שלה לסכנה ואף מוצאת אהבה. סיפור מדהים על חברויות, אהבה וסיכון. אני יודעת שכבר יש את הסיפור בוואטפד אבל אני מעלה אותו כי המפרסמת השנייה הפסיקה להעלות פרקים. קרדיט ל-״הערסית הכוסית - שמורה לעומר בעלי״