קיילי, איתן, כמעט ולא הגיוני שלא להגיד את צירופי השמות שלהם יחד. מאז שיצאו מהבטן, יותר נכון, מאז שקיילי יצאה מהבטן כארבעה חודשים אחרי איתן, לא נפרדו לדקה. החברים הכי טובים, ביאףאף, בסטיז, איך שלא יקראו לזה אנשים, להם זה לא משנה. הכל רגיל, הכל כיף, כמו לשאר החברים הכי טובים המפוזרים בעולם, שחיים בבועה משל עצמם... אבל...
ארי ואני תמיד היינו הפכים. היא הייתה תלמידה מצטיינת ואני תלמידה שהציון הכי גבוה שלה הוא שמונים וחמש. היא הייתה חברותית ואני מתבודדת. היא הייתה רקדנית מדהימה ואני ציירת וזמרת. היא הייתה בלונדינית עם עיניים חומות ולי יש שיער שחור ועיניים סגולות. היא הייתה ארי ואני דני, ואולי זאת הסיבה שבגללה לא היו בינינו הריבים שבדר...
הערה לפני קריאת הסיפור: התגובות בסיפור הזה מלאות בספויילרים. אם אתן מאלה שאוהבות לקרוא תגובות, ממליצה לכן לעשות את זה רק לאחר קריאת הסיפור. --- סלינה נערה רגילה - עד כמה שאפשר להיות רגילה כשאת יתומה חסרת זיכרונות שחיה אצל אישה מתעללת ולומדת בבית הספר שבו כולם שונאים אותך. מאז שחגגה את יום הולדתה ה-16 היא חולמת חלומות...
מי אני? זו השאלה שמטרידה את טאליה דאני עוד מהיותה ילדה קטנה. אמנם מבחוץ נראה שיש לה את החיים המושלמים. מעמד חברתי, משפחה טובה, חבר אוהב... בפנים מתחוללת אצלה סערה. עם תחושת אי שייכות ומשיכה לא מוסברת לחבורה משונה ואפופת מסתורין בבית ספרה, לאט לאט מגלה טאליה סודות שהיו חבויים מתחת לאפה; עליה, על משפחתה ועל אנשים דומים...
סאמניס היא לא מהעולם הזה, במובן הפיזי. מפלצת בגוף אנוש בעלת נפש רעועה שנקלעה לבעיות בני האדם, אסור היה לה להיקשר או לפתח קשרים אל המקום הזה, אבל לסטודנט לאומנות חסר טאקט בשם מארק הייתה דעה שונה בעניין הזה. *מכיל תכנים מיניים, אלימות, וקללות- אופס