תמיד כשרוצים לכתוב סיפור או קטע, כל הבעיה היא למצוא מאיפה להתחיל. העלילה כבר בראש, האירועים, הדמויות, הרגשות, אבל קשה למצוא ולהגדיר את המילה הראשונה. את המשפט הראשון. את הפתיחה. הסיפור הזה הוא לא עוד סתם סיפור - אני מקווה - הסיפור הזה הוא חיים. חיים של מאות ואלפי נערות עם נקודה כואבת בלב. אצל חלקן זה נקודה קטנה וטורדנית שמפריעה מהצד, ולחלקן היא כבר גדלה והפכה למעטפת מדממת של כאב שמתהדקת ומתהדקת על הלב וגוזלת מהן את רגעי האושר והיופי בכל אותן שנים. אז המילה הראשונה - "מעיין", והמילה האחרונה-...תלוי. תלוי במי שסביבה, תלוי באמונה שבה, ובעיקר - תלוי בה. #### אזהרה: אנורקסיה הפרעות אכילה דיכאון פגיעה עצמית

"שלא נהפוך לאדם ששואל 'מה קורה' בלי שיהיה לו אכפת ואדם שעונה 'הכל בסדר' בלי להודות שהוא מפורק מבפנים." (חלק מהקטע "כל עוד אכפת") פה אני אעלה קטעים קצרים/שירים/מחשבות. מוזמניםות לכתוב לי אם אתם רוציםות לדעת מה הדעה/הגישה שלי לגבי משהו. תזכרו שאני תמיד פה בשבילכםן. אוהבת המון, גאיה❤

זה לא סיפור, זה בעצם אוסף של מחשבות, קטעים ושירים שכתבתי. בדרך כלל כשעובר עליי משהו אני כותבת שירים, והחלטתי לפרסם חלק מהם. מקווה שתתחברו ותאהבו.