ג'ו: אני זוכרת את הרגע המדוייק בו פגשתי בעיניים האפורות האלו. עיניים יפייפיות שהטביעו אותי, וגררו אותי איתו למעמקי הגיהנום. הבעיה היא שאני הבאתי זאת על עצמי. אני אומרת לעצמי שאני שונאת אותו, אבל בכל פעם שהוא בסביבה אני מבינה עד כמה זה שקר. חשבתי שלא אכנע, ולא אראה לו לעולם חולשה. לו רק ידעתי עד כמה טעיתי, ועד כמה האופי הצדקני שלי הולך לשנות את חיי. ת'או: ניו-יורק בקרוב תהייה כולה שלי. בינתיים אף אחד לא יודע מי אני, אבל אני עומד לשלוט בכל מה שאנשים מכירים-וגם במה שלא. מאז אותו היום חשבתי שלא אוכל להרגיש שום דבר טוב עוד לעולם. אין לי גבולות, אין לי חוקים, אין לי כבוד, ואין בי פחד. אבל אז הכל השתנה כשהיא הגיעה ותפסה את תשומת ליבי. נראה כי מהשניה הראשונה שעינינו נפגשו אני מרגיש יותר ממה שהרגשתי אי פעם.

#1 על טבעי 3.3.2017 -גמור- *הסיפור הזה מ2015 בערך והכתיבה ברמה נמוכה* *שימו לב אני משפצרת את הסיפור ומתקנת, מזהירה שיהיה שינויים גם בתוכן, לא דרסטית אבל הוא דורש המון עבודה* תיעוב עמוק קיים בין מלאכים ושטנים, זה חוקו של הטבע ואין לשנותו. וחוק של טבע ניתן לשבור?