-גמור- לכל אהבה ראשונה מגיעה הזדמנות שנייה. המשך לI'll take care of you

הדרך שלי להשיג דברים בחיים הייתה קלה בדרך כלל. המראה והחיוך כבשו כל נערה צעירה עד לאישה הכי מבוגרת בחדר. הדיבור הפלרטטני שנתן לי להשיג את מבוקשי ללא שום בעיה. אני מעביר את ידי בשיערי ורואה איך הן עוד שנייה מזילות ריר. גברים? הצחקתם אותי. הם בכלל לא נחשבים. אני משדר שהעסקים כרגיל ומתנהג קשוח, מה שגרם להם לפחד. מעולם לא הייתה לי בעיה להשיג משהו, אבל תמיד יש פעם ראשונה. אני תומס או כמו שמכנים אותי תומי ותום. רק המשפחה והחברים מכנים אותי ככה שיהיה ברור, כן?! בפעם הראשונה בחיי לא קיבלתי את מה שרציתי. בפעם הראשונה בחיי נתקלתי בסירוב. איך אני מגיב? אני עצבני. לא, קבלו תיקון. אני רותח. אני לא יודע איך לעכל את זה. כשהייתי צעיר יותר למדתי שצריך להילחם על מה שאתה רוצה. לכן אני מתכוון להילחם בכל הכוח. הדרך שלי תהיה ארוכה אבל שווה. אבל איך אני אמור להילחם על דבר שאני לא בטוח בנוגע אליו? אנחנו נלחמים כשפקחנו את העיניים וראינו מה אנחנו רוצים. אני פקחתי את העיניים? עלול להכיל: תכנים מיניים אלכוהול אלימות סיגריות סמים ודברים נוספים *כל הזכויות שמורות לי© Melodia2 תודה על הכריכה המדהימה

-גמור- בין מור ודניאל יש יריבות רבת שנים, הם לא מסתדרים כבר מהיום הראשון בחטיבה. מור היא נערה טיפוסית, עם שני הורים שלא בדיוק מתפקדים וחבורה אוהבת ותומכת שכבר מזמן הפכו למשפחה האמיתית שלה. והיא תגן עליהם מפני הכל, כולל מפני נערים טיפשים כמו דניאל מזרחי. דניאל הוא היפיוף של שכבת יב׳, עם מאה אחוז ביטחון עצמי ואפס אחוז נחמדות הוא מחזיק את כולם בכף ידו, ולעומת מור הוא האחד עם חברים מזויפים ומשפחה אוהבת ותומכת. דניאל לא אוהב את מור, בכלל. וגם מור לא בדיוק מחבבת את דניאל. אבל לכו תדעו, דברים משתנים. קרדיט לעיצוב הכריכה lili20083❤️

מיה היא נערת תיכון רגילה שיצאה לטיול לילי עם הכלב שלה, שירו. היא לא ציפתה שבשעה כל כך מאוחרת היא תפגוש בבחור בפארק החשוך. היא הרגישה חששות מתגברים כשהוא התיישב לידה בחושך והיא לא הצליחה לראות את פניו, אבל הם נעלמו במהירות כשהתחיל לדבר איתה וגילתה עליו דברים שגרמו לה להיות סקרנית יותר לגביו ולגבי המראה שלו. עד שלפתע... פנס הרחוב נדלק והיא ראתה את הבחור שיושב לצידה. הוא גרם לה להרגיש תחושות שמעולם לא חשה ולא ידעה על קיומן. מה הן התחושות האלו? האם זאת...?

אנה בלום היא בחורה טובה שרוצה להפוך לעצמאית ולהצליח בחיים. היא עוברת לגור בדירה עם שותפות בעיר אחרת, הרחק מבית אימה. היא תכננה את הכל. למצוא עבודה טובה, חברים חדשים וכמובן אהבה. עד מהרה היא מגלה שלא הכל הולך כפי שהיא תכננה. השותפות שלה הן לא מה שהיא ציפתה שיהיו בהתחלה, והכל רק מידרדר כשהיא פוגשת את ג'ייק וויילד והחבורה שלו. ג'ייק הוא בחור בעייתי שנראה שאין לו דאגות בקשר לחיים. יש לו את המראה, יש לו את הכסף ויש לו את החוצפה. הוא אחד הבחורים שאנה בחיים לא הייתה חושבת להתקרב אליהם. מהרגע שפגשה אותו הוא רק פוגע בה, ומציק לה בכל הזדמנות שיש לו. ולפעמים הוא נחמד ורגיש, מה שגורם לה להרגיש רגשות שלא חשה מעולם. האם זאת אהבה?... היא לא יודעת עדיין, אבל היא רוצה לברר, והיא מוכנה לנסות. ●עלול להכיל שפה גסה ואלימות. ●מכיל תכנים מיניים. הקריאה על אחריותכן ;) ***הפרקים הראשונים בשלבי עריכה. בפרקים שכבר עברו עריכה תופיעה המילה 'Edited' למעלה***

"את באה איתנו." אחד מהם אמר. ניסיתי לברוח בחזרה לבית. "תתפסו אותה, אל תתנו לה לברוח!" אחד מהם צעק. התעוררתי בחדר לבן וגדול. החדר היה מלא באנשים בחלוקים לבנים כמו של רופאים ואנשים בבגדים שחורים ומסכות לבנות. אחד מהם מרים את היד ושם עליי, "אההההה!" אני צועקת, שורף לי במקום שהוא נוגע. "אני ישאיל לך את הכוח שלי." אני שומעת קול עמוק בתוך הראש שלי אני מרגישה כוח זורם לי בכל הגוף. אני עוצמת עיניים ונכנעת לכוח שלו.

"את כול כך סקסית תורידי את השמלה " אני שומעת קול גברי ברקע ואני נעצרת מפחדת לזוז. אני סוגרת את המים ויוצאת בשקט להתנגב . אני מתלבשת במהירות "אלוהים סם את כול כך טוב" קול נשי זועק . "לעזאזל" אני לוחשת , איך אני יוצאת מכאן עכשיו ?!?!? "את תגמרי כול כך חזק כשאני אהיה בתוכך" אני מעקמת את פני כשאני שומעת אותה זועקת אני פותחת את הדלת ונהיית אדומה הראש שלו בין רגלייה וידייה דוחפות אותו יותר ויותר עמוק . אני הולכת על קצה האצבעות מנסה לצאת בשקט אך ראשה מסתובב , והיא צועקת ובאותו שנייה הוא מרים את ראשו ועיניים אפורות מסתכלות עליי המומות. אני מיד מתעשתת "מצטערת " אני לוחשת ופונה לדלת בשנייה אחת נעצרת "בפעם הבא תדפקו ותבררו שאין אף אחד לפני שאתם דופקים אחד את השנייה " אני אומרת ומיד יוצאת מהחדר שעכשיו מתחילות בו צעקות " מי זאת ?! אתה בוגד בי ?!" . היי בנות הסיפור מדובר על מיקה ועל סם שווה לקרוא :) אני הולכת במהירות במסדרון בידיעה שאנשים בוהים בי , ואני עם ראש מורם .

מאחורי כל הדברים הנראים לעין, יש דבר מה גדול יותר; כל דבר הינו נתיב ,שער או חלון הנפתח למשהו אחר (הנסיך הקטן) תמיד אמרו לי שלא הכל מובן, כמעט כמו אורך החיים שלי- בלתי מובן. במהלך השהות שלי איתו השתניתי , השתניתי מקצה לקצה . אבל זה לא שהשתניתי בגללו , השתניתי בגלל האמת . האמת שנתקעה לי בחיים והתעקשה לסובב את כל עולמי. הסיפור מאחורי התאונה שלי יתעתע אותכם אני בטוחה בזה, האירוע שגרם לי להסתיר את עצמי עם אמצעים זולים . התאונה היא הסיבה לכך שכל הזכרונות שלי היו בעצם רק שקרים. שקרים שסיפרתי לעצמי, שקרים שסיפרתי לסובבים אותי. שקרים שהחשבתי אותם כאמת .אבל הבן אדם שהכי אכפת לי מה הוא חושב על המצב . הלך. הוא הלך רחוק מכאן, רחוק ממני כי הוא חשב שאני כבר לא בין החיים אלא קבורה עמוק באדמה .אבל אני עדיין חיה ונושמת , מחכה לו שיחזור , שיחזור לבית שלנו , שיחזור אל החיים שלי, שיחזור אלי.