Danamlb
מיה:
כבר עשור שאנחנו יחד.
עשר שנים של אהבה שבערה בי בכל נשיקה, בכל מבט.
היינו הדבר שכולם רצו להיות בלתי נפרדים, כמעט מושלמים.
אבל אז, בלילה אחד של שגעון הוא שבר אותנו.
וכשהייתי בדרך החוצה, עם הלב ביד, הגיעה התאונה שטלטלה הכל.
תוך שניות הוא הפך לגבר שאני כבר לא מזהה לא רק מבחוץ, גם מבפנים.
נשארתי. כי אני לא יכולה לנטוש.
אבל הגבולות שלי ברורים:
אני כאן כאדם שיטפל במי שהיה אהבת חייו, כמי שלא אוהבת עוד. או לפחות מנסה.
רפאל:
אהבתי אותה תמיד.
עשר שנים, והיא הייתה כל עולמי, השקט שלי, האור שלי.
עד שבלילה אחד דפקתי הכול.
שיגעון רגעי.
וכבר באותו לילה קיבלתי את שכרי בדמות תאומה שממנה יצאתי אדם אחר.
העולם נעצר, הגוף שלי נשבר - והיא, נשארה.
אבל היא כבר לא שלי.
היא שמה חומות, ואני שוכב מאחוריהן ומביט בה.
אבל יש לי מטרה אחת:
להחזיר אותה.
לא משנה כמה זמן ייקח, או כמה כואב זה יהיה.
אני אלחם עליה כמו שאני נלחם על החיים.