zohar9090's Reading List
78 cerita
פרפרים לבנים oleh RoniSaB
פרפרים לבנים
RoniSaB
  • Membaca 1,440,158
  • Suara 75,216
  • Bagian 128
״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋
עשויה מקרח oleh liagimi
עשויה מקרח
liagimi
  • Membaca 99,911
  • Suara 6,026
  • Bagian 37
קוראים לי קאסי נואל ואני מחזיקה על כתפיי אימפריית פשע בחצי הצפוני של סן דייגו, קליפורניה. אני קרה, מחושבת ואכזרית עד כדי כך שאף אחד לא מעז להתנגד לי או להמרות את פי. למרות איך שזה נראה כרגע, לא תמיד כך היה המצב. הייתי נערה רגילה לחלוטין, אך לחיים היו תכניות אחרות עבורי והכל השתנה בין לילה כשהייתי בת שמונה עשרה בלבד. במשך שנים חייתי בסבל עד ההתפרצות שלי שהובילה אותי למקום בו אני נמצאת היום, אותה התפרצות שגרמה לי להפוך לידועה בתור אותה אחת שהרגה והפילה את אביה מהאימפריה במו ידיה. ומאז, עברתי לשלוט בה ביד רמה ובתוך עולם בו נשים נחשבות למין החלש הראיתי והוכחתי לכולם עד כמה לא כך הדבר. -אזהרה: מכיל תכנים לא הולמים!!!- נכון ל19.08.2017 - מקום #1 במתח!!!!!!!!!!!
המאפיונר הפרטי שלי  oleh ofir675
המאפיונר הפרטי שלי
ofir675
  • Membaca 229,101
  • Suara 12,503
  • Bagian 70
יאן שחשבה שמצאה את האהבה הגדולה שלה טעתה ופשוט ראתה את האדם הלא נכון, אך שפגשה בדרך מאוד מאוד מוזרה את יון לא חשבה שזה יוביל אותה לאהבה גדולה ומיוחדת עם ריבים, בעיות ואפילו מוות, מגלה שכל המציאות שהייתה חיה בה היא אפילו לא חצי ממה שאבא שלה גרם לה להאמין..
Successful. oleh shay56
Successful.
shay56
  • Membaca 183,928
  • Suara 12,378
  • Bagian 58
לידן היא נערה רגילה. פשוטה ומשעממת. אין בה שום דבר מיוחד והיא גרה בפנימיה. נערה חסרת תקוות וחלומות. כי כשאין מי יאמין בך, יתמוך בך, יעודד ויחזק אותך אז אתה לא שווה משהו. אתה לא מיוחד ואם אתה לא מיוחד אתה לא שווה מאמץ.
Hard way to love oleh yam090603
Hard way to love
yam090603
  • Membaca 156,357
  • Suara 8,412
  • Bagian 105
#מקום 1 ברומנטיקה 3.11.2017 #מקום 1 במסתורין 4.2.19 סיפור אהבה עם דרמות קטנות, כי אחרי הכל.. הדרך לאהבה היא קשה. -עונה 1 גמורה- -עונה 2 גמורה- *סיפור גמור* *זכויות שמורות לי* אם ראיתם משפט שאהבתם ספרו לי, אני אשמח לדעת❤
אתה oleh kiwiemi1
אתה
kiwiemi1
  • Membaca 167,345
  • Suara 9,345
  • Bagian 36
#מקום 3 (romance) 7.9.17 #מקום 1 (romance) 15.8.18 #מקום 1 (romance ) 13.1.19 אמבר נערה שרק סיימה את הלימודים שלה וכל חייה היו רק מעברים מעיר לעיר, שוב עוברת לעיר חדשה ושוב הופכת את החיים שלה ב180 מעלות. הכל בגלל הנישואים של אמא שלה שמתחתנת בפעם השישית, עם גבר שאמבר בחיים לא הכירה. שתיהן עוברות לקצה השני של המדינה. בהתחלה החדשה היא מתחילה מאפס, כל פעם היה אותו דבר רק שהפעם החליטה לשנות קצת את ההחלטות שלה, בנוגע לחברים,תחביבים ויחד עם זאת משנה את התנהגותה הגסה. אמבר מוצאת אהבה אמיתית וקצת מסתבכת בדרך. אז מה בעצם קורה שנערה שרוצה להיות סוף סוף עצמאית נתקעת עם עוד ארבעה אחים חורגים באותו הבית ומסתבכת יותר מהרגיל. היא פוגשת אנשים שמשנים לה את החיים והכל לטוב. ״אתה..״ מילמלתי והתרוממתי לעמידה. ״שלום אמבר.״ הוא החזיר בקול הרגוע שלו, יושב ומסתכל עלי בעיניו הצהובות, בוחן כל חלקיק בפניי,התיישבתי חזרה . ״איך אתה יודע את השם שלי?״ הייתי מבולבלת...
המורה למתמטיקה oleh odelya123
המורה למתמטיקה
odelya123
  • Membaca 1,593,503
  • Suara 59,488
  • Bagian 33
יסמין פרח, בת 18, תלמידה ממוצעת. צינית. ששונאת שאומרים לה מה לעשות. היא בטוחה שהשנה האחרונה שלה בתיכון תהיה משעממת כמו כל שנה. אבל כשמורה חדש למתמטיקה מגיע לתיכון, כולם מתאהבים בו בשנייה. חוץ מיסמין. היא לגמרי שונאת אותו... בעיקר את עצם העובדה שאין לה סיכוי לגשת לבגרות. בלעדיו. #1 ספרות לנערות
הרבה מעבר oleh Lora_1
הרבה מעבר
Lora_1
  • Membaca 481,680
  • Suara 19,434
  • Bagian 54
בדרך כלל צעירים נוהגים לעבור לתל אביב עם חברים או שותפים אבל בר אלוני בת ה22 עוברת לבדה לדירה מרכזית בתל אביב. היא מנסה להיות עצמאית למרות שהתרגלה לפינוק מהורייה הגרושים אשר השאירו לה כמה צלקות נפשיות קשות מהילדות. הסערה שהתרחשה בביתה גרמה לה להפסיק להאמין בעצמה. במהלך המעבר, בר מנסה למצוא את עצמה ולהראות שיש בה הרבה מעבר למישהי בת 22 רגילה. היא מכירה את אדם, הבחור המקועקע אבל גם כובש ומסובך. תחילה אדם הבוס שלה עוזר לה להתקדם כמה צעדים ולהיות עצמאית. בר גורמת לאדם לגלות צדדים שלא הכיר בעצמו. ביחד הם מראים כמה האהבה שלהם יכולה לנצח הכל! *הזכויות שמורות. **מכיל תכניים מיניים**.
𝑻𝒉𝒆 𝒅𝒂𝒓𝒌 𝒔𝒊𝒅𝒆 𝒐𝒇 𝒎𝒆  oleh eliya1122
𝑻𝒉𝒆 𝒅𝒂𝒓𝒌 𝒔𝒊𝒅𝒆 𝒐𝒇 𝒎𝒆
eliya1122
  • Membaca 927,310
  • Suara 44,826
  • Bagian 104
#מקום ראשון ברומנטיקה 23/7/2017 ״תעזוב אותי!״ צרחתי את נשמתי ונאבקתי בידיו השריריות ״תעזוב אותי דיי דיי אני שונאת אותך!״ צעקתי שוב ודמעות ירדו מעיניי כאב לי כל שריר בגוף, הסתכלתי עליו וראיתי את ההבעה הרצחנית שעל פניו. הוא שחק אותי לקיר והצמיד את ידיי מעל ראשי , לא יכולתי לזוז. הדפיקות לב שלי התגברו והנשימות שלי התקצרו. הוא נצמד אלי והתקרב אל אוזני ״את שלי״ הוא לחש בשעשוע וצמרמורת עברה בגופי, הזעתי והלחץ והכאבים רק התגברו. הוא שיחרר אותי במכה והוא כיוון את האקדח לכיוונו ״אל תפגע בו! בבקשה״ צרחתי כל כך חזק ניסיתי לרוץ לכיוונו אבל האנשים שלו תפסו אותי בחוזקה ולא נתנו לי את היכולת לזוז. הוא כיוון את האקדח אליו ונשמע קול ירייה.. סול בת 20 שהמשפחה היחידה שנישארה לה היא אחותה הקטנה בת ה-5 ששמה לונה . אבא שלהן היה אבא מכה, מתעלל ושותה. עד שיום אחד החליטו לברוח ממנו. אמא שלהן נפטרה כאשר סול הייתה בת 15 וכרגע הן גרות בבית קטן וצפוף הניראה כמחסן. בגלל מצבן הכלכלי הקשה סול עובדת בשתי עבודות כשלונה הקטנה בבית לבדה. הכל היה בחייה של סול שגרתי והרגלי עד שהוא הגיע, האיש שכולם מוצאים בו איימה. ״אתה חושב שנתגבר על זה?״ שאלתי אותו ברכות, הוא הביט לי בעיניים ועצב התנוסס על פניו ״אנחנו נתגבר.״