Klance Dance AU Lance very literally stumbles into his first dance class with a pretty boy he's been eyeing through the window for a while. But something's off. The pretty boy with all smiles seems angry at the world. Lance wants to know why. Why is he so grumpy at the world? Why does he fake his smile? He doesn't want to intrude... but it's entirely necessary. He wants to know the answer to this one word question... Why? -------------------------- Warnings... -Past Abuse -Past Traumatic Experiences -PTSD -Injuries -Mild Gore -Contortionists -Slight Harassment -Mentioned Character Deaths -Angst/Fluff/Comfort -Strong Language

"I'm not supposed to fall in love with you." "W-Wh-Why?" "Because you wouldn't love me if you knew what I really was." Connor Murphy is a Vampire Evan Hansen is a human Evan has a crush on Connor But Connor can't love Evan,for it is forbidden

|×סיפור גמור×| 21/12/2017 מקום שני בפנטזיה 5/4 כשסטייסי בלום ראתה לראשונה את המבט בעיניים של אח שלה,המבט שמעולם לא פירשה,היא ידעה שכלום לא יחזור להיות כמו שהיה פעם. אחרי כמה ימים אימא שלה נמצאת בלי שום טיפת דם בגוף, אביה שקוע ביגון עמוק, ואחיה נעלמים מחיה בלי שום הסבר. אחרי שהיא עוברת מבית הולדתה ועוברת לבית משלה היא מוצאת עבודה לילית בבית קפה. אבל ביום בהיר אחד,הכול משתנה. כל מה שהיא הכירה היה שקר,כול מה שהיא חשבה וידעה לא היה אמת,ואם כבר מדברים אז גם על עצמה היא גילתה דברים חדשים. |אלת האופל,הספר הראשון בסדרת "אלות המסתורין." התחיל להיכתב ב12\18 ופורסם ב12\21.| תנו הזדמנות לספר-אני בטוחה שתאהבו אותו. כל הזכויות שמורות לרוני חגג אין להעתיק\לשכפל\לצלם\לכתוב\להדפיס\לשחזר\לקחת\לשמור\לתת.

Dipper caught Bill to destroy him after he came back after years and years, but unfortunately thing don't go as planned... This is my first fanfic and I hope you like it, it will include smut and I'll update as much as I can!

Love is patient, love is kind but above all, love is hard. "I am here to see the Archangel." "Aren't we all?" Replied the guard after chuckling at the blatant naivety of the frail woman. "Name?" "I'm here to see the Archangel." She replied stubbornly still not looking up from her shoes that peeked out from the bottom of her cloak, revealing more of her toes through their large holes than the muddy, worn leather that formed the patchwork shoe itself. They were her last pair. Not that she had taken many substitutes with her when she had left. A hasty departure was never well planned.