"אני ואתה, אנחנו שני אנשים זרים." אמרתי בטון נמוך נועצת את מבטי בעיניו. "זה לא חייב להישאר ככה," השיב בשקט, יכולתי לחוש בנשימתו על פניי. "ככה אני רוצה שזה יישאר." חתמתי את דבריי. העפתי את ידו שאחזה בי, תפסתי את ילקוטי ויצאתי החוצה, טורקת את הדלת אחריי. *** מאי היא נערה מתבגרת בת 17, אדישה, צינית, שלילית ולא ממש חברותית. אביה הוא בעל עסקים מוצלח, מה שאומר שקיבלה תמיד את מה שחפצה בו. היא מתגוררת באחוזה יוקרתית ואף יש לה אומנת שמטפלת בכל צרכיה. אפשר היה לחשוב שלא חסר לה דבר, למעט העובדה שאיבדה את אמה וחיי האהבה שציפתה להם לא זוהרים ממש כפי שחשבה. טאנר בן ה 21 הוא ההפך הגמור ממנה. הוא אופטימי, מצחיק וחם, וזאת למרות הקשיים בחייו. הוא מתגורר בדירה שכורה יחד עם אחותו הקטנה סידני ונאלץ להתמודד עם החובות שהותיר לו אביו. הוא משקיע את כל מאמציו למען עתידה של אחותו, ואף עובד בכמה עבודות בכדי לממן את לימודיה ולשלם את שכר הדירה. חייהם מצטלבים זה בזו לילה אחד במועדון ה"דאנס" כשטאנר מבחין בבחור המנסה לנצל את מאי ועוזר לה כנגדו. באותו לילה מקבל טאנר הצעה לה הוא לא יכול לסרב, ומאותו רגע, חלה בחייהם תפנית שלה אף אחד מהם לא ציפה.

״למה חזרת לפה אה?! כדי להרוס לי את החיים?!״ צעקתי עליו והוא רק הסתכל לי עמוק בעיניים. ״תענה!״ אמרתי ודמעות כבר זלגו מעיניי, הרוח הקרה צלפה בי ואדים כבדים יצאו מפי. ״אני כל כך מצטער מאל..״ הוא אמר ועיניו הבריקו, לא עניתי והוא הניח את כף ידו החמימה על פניי אך מיהרתי להעיף אותה. ״מאוחר מידי״ לחשתי בקול שבור והמשכתי ללכת בשביל הארוך, מותירה אותו שם לבד ונותנת לעוד כמה דמעות ארורות לזלוג במורד הלחי שלי. *מכיל קללות ושפה גסה* *תכניים מיניים* האחריות על הקורא בלבד.

מצאתם את עצמכם תקועים בתוך סרט אימה מצמרר וחסר מפלט? הספר הזה הוא בדיוק מה שאתם צריכים כדי לצאת מהסרט. בחיים. מה לעשות? מה לא לעשות? כל התשובות נמצאות כאן. 1000 טיפים, חוקים, ודרכים שונות לשרוד את הזוועות שנמצאות בתוך סרט אימה. Highest ranking: #2 IN HORROR

בקהילה מושחתת, בנות צעירות נמכרות לגברים בתור חפצים שמטרתן להוות סיפוק והן נשארות אצל הגברים לכמה זמן שאותו הגבר ירצה. אבל דברים משתנים כשהבן המפונק של איש עסקים מכיר נערה חסרת מזל שמוכרחת להכנס לתוך העולם המעוות של בייבי דולס. baby doll © wonderwall123 #1 בספרות חובבים תודה ל -haven על הכריכה!

״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋

#מקום ראשון ברומנטיקה 23/7/2017 ״תעזוב אותי!״ צרחתי את נשמתי ונאבקתי בידיו השריריות ״תעזוב אותי דיי דיי אני שונאת אותך!״ צעקתי שוב ודמעות ירדו מעיניי כאב לי כל שריר בגוף, הסתכלתי עליו וראיתי את ההבעה הרצחנית שעל פניו. הוא שחק אותי לקיר והצמיד את ידיי מעל ראשי , לא יכולתי לזוז. הדפיקות לב שלי התגברו והנשימות שלי התקצרו. הוא נצמד אלי והתקרב אל אוזני ״את שלי״ הוא לחש בשעשוע וצמרמורת עברה בגופי, הזעתי והלחץ והכאבים רק התגברו. הוא שיחרר אותי במכה והוא כיוון את האקדח לכיוונו ״אל תפגע בו! בבקשה״ צרחתי כל כך חזק ניסיתי לרוץ לכיוונו אבל האנשים שלו תפסו אותי בחוזקה ולא נתנו לי את היכולת לזוז. הוא כיוון את האקדח אליו ונשמע קול ירייה.. סול בת 20 שהמשפחה היחידה שנישארה לה היא אחותה הקטנה בת ה-5 ששמה לונה . אבא שלהן היה אבא מכה, מתעלל ושותה. עד שיום אחד החליטו לברוח ממנו. אמא שלהן נפטרה כאשר סול הייתה בת 15 וכרגע הן גרות בבית קטן וצפוף הניראה כמחסן. בגלל מצבן הכלכלי הקשה סול עובדת בשתי עבודות כשלונה הקטנה בבית לבדה. הכל היה בחייה של סול שגרתי והרגלי עד שהוא הגיע, האיש שכולם מוצאים בו איימה. ״אתה חושב שנתגבר על זה?״ שאלתי אותו ברכות, הוא הביט לי בעיניים ועצב התנוסס על פניו ״אנחנו נתגבר.״

**אזהרה ממכר** ״תשחרר, אני לא בעניין אתה לא מבין??״ הסתובבתי והלכתי. לא הסתכלתי לאחור. נשברתי מבפנים. כי אם כמה שזה ישמע מפגר יש לי רגשות אליו. רגשות שלא היו לי לפני, רגשות שאני מפחדת מהן. מור היא נערה שעברה לישוב חדש. ילדה טובה והראשונה שדחתה את דור. דור הוא טראבלמייקר שאוהב להסתבך בבעיות. הבעיות היחידות שמור מתקרבת אליהן הן בעיות מתמטיות. היא יודעת שאסור להם להיות ביחד אבל המשיכה אל דור היא בלתי נמנעת. *****זכויות שמורות לרתם אשכנזי אין להעתיק או לשכפל*****

כשלמישהי יש שכן חדש, והמעשים שלו כמעט ולא מאפשרים לה להעביר לילה שלם בשינה. -עלול להכיל: תכנים מיניים, שפה גסה וצריכת אלכוהול