אליה היא נערה חכמה ועצמאית, שגדלה בבית עם משפחה לא פשוטה. היא תמיד חשבה שעידן הרומנטיקה נגמר בשבילה - עד שיום אחד היא נתקלת בעידו, החבר הכי טוב של אחיה דניאל, ופתאום כל ההגנות שלה מתחילות להתמוטט. הם מכירים כבר שנים, אבל משהו חדש ובלתי צפוי מתעורר בין השניים - תחושה של קשר עמוק, עיניים כחולות שכבשו אותה מחדש, רגעים קטנים שמרגישים גדולים, וניצוצות שהולכים ומתלקחים למרות שניסו להתרחק. אבל הדרך לאהבה לא פשוטה - הם חייבים להתמודד עם ריבוי רגשות, סודות משפחתיים, לחצים חברתיים בבית הספר, וחששות שמישהו יגלה את הקשר המתפתח ביניהם. האם אליה תצליח לשחרר את הלב ולסמוך על עידו? והאם עידו מוכן לשבור את החוקים ולהפוך מחבר של האח לאהוב שלה? זהו סיפור על אהבה ראשונה, על גילוי עצמי, ועל האומץ להילחם על מה שבאמת חשוב - גם כשכל העולם נגדך. בשביל לגלות אתם תצטרכו לקרוא את הסיפור מקווה שתתחברו ותאהבו🙏🏼✨ (מבטיחה לנסות לעלות פרקים בקצב מהיר)

חבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרוגבי היה שלי ואני הייתי שלו, וידענו את זה גם מבלי להגיד את זה. **** היא הייתה כל כך יפה. מלאך שפגשתי במיקרה. אבל כשבחור פגע בה והשאיר אותה חסרת אונים לנגד עיניי, פתאום אחותי הקטנה שהתאבדה לפני כמה שנים עלתה לי לראש, ואני ראיתי את עצמי הופך לרוצח רק כדי להגן על מישהי שאני בכלל לא מכיר. היא כל כך פגיעה ואני רציתי להיות זה שיגן עליה. אמבר הייתה מקום הרוגע שלי ונקודת החולשה שלי. משהו שלא חשבתי שיכול להיות לי. הילדונת ואני אנשים שונים לגמרי, אבל עדיין משלימים זה את זה כמו פאזל. אני לא רואה את עצמי בלי המלאכית מגן עדן.

אלינור קליין לא בדיוק אמורה להיות בסיטואציה הזאת. יש לה משפחה עמידה, אח גדול ותומך, ציונים מוצלחים, חברה הכי טובה מהסרטים ואפילו בן זוג חמוד. הכל מסתבך ברגע שהיא עולה לתיכון. פגישה אחת ומקרית עם תום בלייק טלטלה את עולמה. פתאום בפעם הראשונה בחייה, הרגשות גברו על ההגיון, והיא לא הצליחה להוציא אותו מראשה. אבל זה לא נגמר שם, תום הוא החבר הכי טוב של אחיה הגדול. עכשיו היא לא רק צריכה להתמודד עם רגשות בלתי נשלטים - אלא גם עם הסוד שהיא לא יודעת אם תוכל לשמור. ❥ זה צריך להפסיק. אני נשבע שניסיתי, אבל היא הייתה שם עם מבטה התמים וידה עדיין אחזה בי. ״אני לא אמור להיות כאן.״ הבהרתי בקול רפוי. ״על המיטה שלך.״ ״אני יודעת.״ ענתה בשקט ובהיסוס. ❥ #1 ב: לנוער, נערות, ילדה טובה, תיכון, goodgirl.

🥇 מקום ראשון בקטגוריות: שונאיםלאוהבים, מוות, אהבה אסורה. ״אם זה מבולגן אז זאת באמת אהבה״ אייס חי עם חוקים ברורים. לא להתקרב יותר מדי, לא להרגיש יותר מדי ובעיקר לא להתאהב. העבר שלו לימד אותו שאהבה אינה מביאה נחמה, אלא אובדן ושיש דברים שאסור לתת להם מקום גם אם הלב רוצה אחרת. כשהקשר בינו לבין אייריס מתנפץ, היא נעלמת מחייו ומשאירה אחריה שקט רועש ושאלות שנותרו ללא מענה. אייס בוחר להכחיש ולהעמיד פנים שהכול ממשיך כרגיל אבל מתחת לפני השטח משהו בו מתחיל להיסדק. המרחק ממנה לא מביא הקלה, אלא רק כאב וייסורים. ככל שהזמן עובר האשמה והפחד שלו גוברים והעבר שבנה את החומות סביבו מאיים להשתלט מחדש. החלטה אחת ורגע אחד של חולשה מטלטלים את כל מה שניסה לשמור יציב ומכריחים אותו להתמודד עם רגשות שסירב להכיר בהם. המפגש המחודש ביניהם טעון במתח וברגשות לא פתורים. הקרבה נכפית עליהם, הגבולות מיטשטשים והקו הדק שבין שנאה למשיכה הולך ונעלם. כל מבט הופך למבחן וכל מגע לסכנה. יש רגשות שמתקיימים רק בחושך ויש כאלה ששורדים גם מתחת לקרני השמש.

הוא אח של הבת זוג של אח שלה,היא בדיוק מחפשת שותף והוא מחפש בית לגור בו אחרי התקלה שקרתה לו.מה עוד יכול לקרות?היא רק ילדה בת 16 וחצי עם טראומה והוא בן 21 עם אגו ומשיג כל בחורה שהוא רוצה.

הוא התכופף להסיר לי את המסכה והסטתי את הראש הצידה "בבקשה לא" "למה לא?" חייכתי "אני רוצה להישאר בסוד" מלמלתי והוא הביט בי כסקרן אבל חיוך עדין עשה את דרכו על פניו "הסוד הקטן שלי?" צחקתי "לא זכור לי שאני שלך" "את יכולה להיות" הבטתי בעיניים כחולות מרתקות וחייכתי חיוך ביישן ולפני שהספקתי לשנות את דעתי עמדתי על קצות האצבעות והצמדתי את השפתיים שלי לשלו. נפרדנו ופעם נוספת הוא הושיט את ידו מנסה להוריד את המסכה ואני אחזתי בידו "פעם שנייה פסילה" מלמלתי לוקחת צעד אחורה ובורחת שומעת אותו קורא לי ולא הסתובבתי אחורה. אני ידעתי מי הוא אבל הוא לא ואם הוא ידע את הסוד שלי הוא יברח לכיוון השני, אם הוא ידע שאני אחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלו.

היי אהובות שליייי אני חושבת על הסיפור הזה מלא זמן וסוףסוף יש לי את האומץ להוציא אותו לווטפאד !!!!! אני מזהירה מראש ⚠️⚠️⚠️ אני שמה טריגרים גם בפרקים למקרה שמישהי לא קוראת את זה. יכול להיות שיהיה טריגר של אונס, רצח, אלימות קשה ועוד כמה. לא לדאוג אני מבטיחה שאשים טריגר בתחילת הפרק. מקווה שתאהבו את הספר שלי💗💗💗 ויאללה תקראו את הדמויות המעלפות שהכנתי לכן!!! בל אני לא מאמינה, אין מצב שאני עוברת לגור איתו. הכל בגלל האח המטומטם שלי שהחליט שזה טוב שאני אעבור לגור עם ניק פאקינג פרקר. הילד הכי מקובל בבית ספר שכל הבנות מחכות שהוא ישים עליהן עיניים. אני לא נופלת בזה, ממש לא. אני שונאת אותו מאז שהוא ואח שלי נפגשו בפעם הראשונה, והפכו לחברים הכי טובים. עכשיו אני צריכה לסבול אותו לחודשיים כי לאח שלי יש עסקה שצריך לסגור בלונדון. למה זה מגיע לי? הוא שונא אותי ואני שונאת אותו, ועכשיו אני עוברת לאחוזה המטורפת שלו. ניק לא חשבתי שדבר כזה יקרה לי. אני לא יכול להתעסק עם אחותו של החבר הכי טוב שלי, יש לי את קבוצת הפוטבול על הראש, אני לא בנוי להיות שומר ראש. אם מישהו אחר היה מבקש ממני את המשימה הבלתי אפשרית הזאת, הייתי מנפנף אותו לאלף עזאזל, אבל.... זאת בל. ואין מצב שאני מוותר על ההזדמנות להתגרות בה לחודשיים שלמים.

ג'יימי היא חנונית ודחויה בשכבה. טיילר הוא הילד הכי מבוקש בשכבה. ג'יימי חכמה. טיילר אידיוט. טיילר צריך עזרה בלימודים בשביל להשאר קפטן קבוצת הכדורסל, ג'יימי מוכרחת לעזור לטיילר. הם מתחברים ולג'יימי יש הרבה מאוד סודות שטיילר לא יודע. הם שונים, הפכים מוחלטים. אבל כמה שהיא שקטה ועדינה, היא פראית ביותר. טיילר מוציא ממנה את הדברים שהיא לא חשבה שיש בתוכה. ״אני אוהב אותך ג'יימי..״ -טיילר. ״כנראה שאותה אתה אוהב יותר...״ -ג'יימי. *מכיל תכנים מיניים. *מכיל קללות. *מעל גיל 14. *המשך לMr&Mrs Grin -תקראו אותו לפני שתקראו את הסיפור הזה. *גמור*

היא מנסה לשנוא אותו, הוא חבר של אחותה ואין לה שום כוונה להרוס את האושר שלה. אבל היא פשוט לא מסוגלת, וגם הוא. הוא אוהב אותה.

#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן, הילד הבעייתי של התיכון, אותו אחד ששמו השני באותה מידה יכל להיות צרות. מה יקרה כשללא אזהרה האחד יכנס לחייה של האחרת וההפך? רעיון נלקח מהסרט "סיפור אהבה בלתי נשכח" ומהרצון שלי לכתוב משהו חסר תכלית, בו לא אצטרך לדאוג כל כך לגבי שגיאות, דיוק, והתפתחות מהירה מדי של הסיפור. פשוט לכתוב מה שבא לי.