״למה אנחנו נופלים אתה יודע?״ לחשתי מניחה לרוח לשאת את המילים שלי. הרגשתי את המיטה מתקפלת תחת המשקל הנוסף וחיוך קטן ועצוב הופיע על פניי ״למה?״ הקול שלו גרם ללב שלי להחסיר פעימה, הכרחתי את פי להיפתח והמילים נשפכו ועשו את דרכן אליו. ״החיים הם לא רק קרני שמש ולבבות, החיים הם מערבולת, מנהרה חשוכה שנראה שאין לה סוף. כול מכה שאנחנו מקבלים היא חזקה יותר מהקודמת ואנחנו נופלים שוב ושוב אבל אנחנו עושים זאת כדי שנוכל להתחזק, כדי שנוכל לקום ולראות את האור בקצה המנהרה״. הופתעתי שהרגשתי את היד הגדולה שלו מלטפת את פניי, מנגבת את הדמעה הבודדה שהצליחה לברוח ולעשות את דרכה על לחיי ״אז למה את בוכה?״. פניתי ישירות אליו, מסתכלת בנקודה בה אני יודעת שהוא נמצא אבל עדיין הייתי עטופה בחשכה. ״אני בוכה כי אני לא חושבת שאוכל לקום הפעם, אני כבר לא יכולה לראות את האור״. כבר חמש עשרה שנה ליילה תומסון מתעוררת לחשכה מוחלטת, מאותו יום שהיא עברה את התאונה הארורה הזאת שגנבה את עינייה והשאירה אותה בעולם של חושך וצלילים, אבל ליילה היא שורדת ושהחיים הכו אותה היא קמה והכתה חזרה חזק יותר. דילן בראון הוא בלש במחלקת רצח שכול חיו סובבים סביב דבר אחד ודבר אחד בלבד: לצוד רוצחים. הוא גבר קשוח וחכם שסומך רק על האינסטינקטים שלו.

הדרך שלי להשיג דברים בחיים הייתה קלה בדרך כלל. המראה והחיוך כבשו כל נערה צעירה עד לאישה הכי מבוגרת בחדר. הדיבור הפלרטטני שנתן לי להשיג את מבוקשי ללא שום בעיה. אני מעביר את ידי בשיערי ורואה איך הן עוד שנייה מזילות ריר. גברים? הצחקתם אותי. הם בכלל לא נחשבים. אני משדר שהעסקים כרגיל ומתנהג קשוח, מה שגרם להם לפחד. מעולם לא הייתה לי בעיה להשיג משהו, אבל תמיד יש פעם ראשונה. אני תומס או כמו שמכנים אותי תומי ותום. רק המשפחה והחברים מכנים אותי ככה שיהיה ברור, כן?! בפעם הראשונה בחיי לא קיבלתי את מה שרציתי. בפעם הראשונה בחיי נתקלתי בסירוב. איך אני מגיב? אני עצבני. לא, קבלו תיקון. אני רותח. אני לא יודע איך לעכל את זה. כשהייתי צעיר יותר למדתי שצריך להילחם על מה שאתה רוצה. לכן אני מתכוון להילחם בכל הכוח. הדרך שלי תהיה ארוכה אבל שווה. אבל איך אני אמור להילחם על דבר שאני לא בטוח בנוגע אליו? אנחנו נלחמים כשפקחנו את העיניים וראינו מה אנחנו רוצים. אני פקחתי את העיניים? עלול להכיל: תכנים מיניים אלכוהול אלימות סיגריות סמים ודברים נוספים *כל הזכויות שמורות לי© Melodia2 תודה על הכריכה המדהימה

במציאות אחרת הכל היה יכול להיות שונה. הייתי יוצאת עם נער בגילי, חווה דברים שבנות בגיל שלי חוות או שפשוט הייתי נמצאת במקום אחר. אבל זה קרה, אני מוצאת את עצמי נקלעת לעולם שלא כל כך שיייך לי. אני פוגשת את העבריין הכי חזק בעולם התחתון. איידן סמית. עולם של אנשים גדולים. לא של אדם רגיל. עולם של פשע, רצח, של תאונות, של שנאה ואכזבה. בעולם הזה, אני מוצאת את האחד שממלא אותי. בלב שלם נותן לי חום ואהבה. אבל בעולם הזה, ישנם יותר חסרונות מאשר יתרונות. והחסרונות, נורא קשים.עבורי ועבור כל אחד אחר. זה עולם, שבו כל אחת רוצה להיות, אבל לא כל אחת רוצה לחוות אותו על בשרה. זה עולם..שמטלטל אותך. סיפור גמור. ••••••• √תכנים מיניים(אחריות של הקורא) √דיבור מיני √ שפה גסה לקוראות מגיל 16 ~~~~~~ תאריך פרסום 24.11.15

קללה של אושר או קללה של עצב? בלי הבטחות,אף אחד לא מבטיח שקללה יכולה להיות רעה ולהרוס הכל. קללה היא גם אהבה. המשך של הספר קללה √תכנים מיניים. √שפה גסה √דיבור מיני תאריך העלת הסיפור: 31/1/16