מי אני? זו השאלה שמטרידה את טאליה דאני עוד מהיותה ילדה קטנה. אמנם מבחוץ נראה שיש לה את החיים המושלמים. מעמד חברתי, משפחה טובה, חבר אוהב... בפנים מתחוללת אצלה סערה. עם תחושת אי שייכות ומשיכה לא מוסברת לחבורה משונה ואפופת מסתורין בבית ספרה, לאט לאט מגלה טאליה סודות שהיו חבויים מתחת לאפה; עליה, על משפחתה ועל אנשים דומים לה. המסע אל הגילוי של הצד שמעולם לא הכירה בעצמה, מגלה לה עולם חדש לחלוטין ומציב בפניה אתגרים קשים.

"תסתכלי על השמיים" אמרתי לשיר. "פעם, מישהו אמר לי שלכל אחד יש כוכב משלו" "ואיך אני יודעת מה הכוכב שלי ?" שיר שאלה אותי, משועשעת "הכוכב שהכי נוצץ, הוא הכוכב שלך" אמרתי והיא צחקה, וגם אני. כשהייתי קטן, באמת הייתי מאמין שלכל אחד יש כוכב משלו. קוראים לי דניאל, דניאל ישראלי. אחרי המון ימים קשים גיליתי מי אני, ולאן אני שייך. היום אני יודע שאני שייך לפה, למשפחת ישראלי. ואני חייב להם הכל, על שהצילו אותי. בעיקר לשיר, שבלעדיה אני לא הייתי פה. נשבעתי לשמור עליה, שלא תפגע אף פעם. אבל עכשיו, אני צריך לשמור עליה, ואני לא בטוח שאני אצליח- כי אני צריך לשמור עליה מעצמי. •גמור

בפנימייה שלנו אנו רוצים להגיע למציונות ושלמות בתקשורתם החברתית והלימודית של תלמידינו אנו מציגים לכם תקנון זה למען התנהגות ראויה : 1.אין להיות מחוץ למגורים משעת העוצר שהיא 23:00 2.אין לתלמידים להסתובב במגוריהם של המין השני משעה 21:00 3.אין לעשן בתחומי בית הספר ובמגורים 4.אין להתחצף למורים 5.על התלמידים להוציא ציונים מעל 80 בלבד 6.אין להביא לסוסים ולשאר החיות אוכל אלא אם אתם במשמרת 7. אין לרכב על הסוסים משעה 19:00 8.אין לפתח קשר רומנטי עם אחד התלמידים מי שייתפס עובר על אחד החוקים ייענש בחומרה ואולי יסולק מהפניימיה ~מה שמנהלת אינה יודעת שהכול הולך להשתנות בקרוב ~

אליסון טומפסון היא נערה בגיל ההתבגרות שקצת שונה משאר הנערות בגילה. בעודה בגיל שבע עשרה מעולם לא היה לה חבר ותמיד העדיפה לקרוא ספר בזמנה החופשי. היא איבדה תקווה לגבי אהבה ונשבעה לעצמה שלא תתן לשום בן לשבור לב את הלב. בדיוק אז היא נוסעת לחופשה בקליפורניה שם היא פוגשת את מייק גרין שמשנה את הכל.

אמה ג'ונס , היא ילדה אמריקאית מפונקת , שההורים שלה והמשרתים שלה עשו הכל בשבילה עד עכשיו . אבל אז היא עושה טעות אחת קטנה, שבגללה הכל משתנה .

תום אף פעם לא חשב שהוא יתאהב באחותו של איתמר, החבר הכי טוב שלו. הוא נשבע לאיתמר שבזמן שהוא לומד בפנימייה והוא רחוק מהבית- הוא ישמור על ירדן, כאילו היא אחותו הקטנה באמת. הוא דאג לשמור ממנה מרחק ולהסתכל עלייה מרחוק. הוא לא חשב שהוא אי-פעם יסתכל עלייה אחרת חוץ מ׳אחות של איתמר׳. עד יום שישי אחד, שבדרך-כלל היה כמו של יום שישי שהם היו רואים אחד את השני, רק שהפעם הוא ניגש אלייה, ומאז הפך את כל החוקים. ככל שהזמן עובר העניינים רק הולכים ומסתבכים. סודות, בעיות, חברים ואפילו משפחה לא מתפקדת. מערכת היחסים שלהם היא כמו רכבת הרים בדיוק, פעם עולה ופעם יורדת.. אך לפעמים השאלה היא האם אחרי כל ירידה- כזה קל לעלות? ⚒⚒ ••סיפור גמור••