היא רצה ורצה. לא עינין אותה מכלום. מטרתה העיקרית היתה לברוח. לברוח מהכל. כאב חד פילח את צד גופה זה כל כך כאב. הוא ראה את הסבל שלה. לפעמים לא צריך להסתכל או לדבר כדי להבין כאב. ״אלינור עצרי עכשיו!!!!!!״ הוא צרח היא הסתובבה לשנייה והביטה בעיניים החומות שכל כך שנאה. ״בחיים לא. אני נשבעת שזה לא יקרה״ ובלי לשים לב נתקעה בבן אדם. ״שלום לך אלינור״ ״ל....לי..ליאם?!״ היא פערה עיניים והתעלפה. זה כל מה שהיא זוכרת מאותו הלילה.