הבטתי בו לכמה רגעים והרגשתי אבוד. אבוד בתעלומה שנקראת לואי. אבוד בזוג עיניים כחולות, אבוד בריח וניל וסיגריות, אבוד עמוק מידי בריבים על אמנים מודרנים. תחת נשמתי הסנפתי את ריח הסיגריה שטרם התכבתה. ניסיתי לחשוב איך לפתור את התעלומה בשם לואי, אבל גם אחרי שכל חתיכות הפאזל ניסו להתחבר, ופיסות אבודות של רגעים גיששו אחד אחר...
"השטן קיים והוא לא איזה איש קטן אדום עם קרניים וזנב.." -- כל זכויות התרגום שמורות לנו - carmel_and_mor@ וכל זכויות הכתיבה שמורות ל- louish@
louist91: אני באמת רוצה למצוץ לך את הזין louist91: no homo tho ---- in English: louvinglouis © כל הזכויות שמורות
❞למה אתה ממשיך לדבר איתי? אני תמיד מתעלם ממך.❝ ❞בגלל, שאני רוצה לגרום לך לחייך שוב.❝ במקום שלוק עובר לגור בו, הוא רואה ילד העונה לשם אשטון. בודד ועצוב. כל מה שהוא רצה לעשות זה לגרום לו לחייך.