באותו יום שהוא הגיע החיים שלה השתנו מקצה לקצה ! קוראים לה אמילי היא בת 17 לומדת בתיכון רוקלנד במיאמי היא באה ממשפחה טובה יש לה אח גדול בשם סער בן 18 ושני הורים שהיא הכיי אוהבת אורי ואמה יש לה גם חברה ממש טובה אחת וזאת ירדן קוראים לו ליאם הוא ״בן 18 ״הערס המקובל של הבצפר כל הבנות נופלות לרגליו ובמיוחד סמנתה הבלונדית המחומצנת שלא תנוח עד שליאם יהיה שלה יש לו אח קטן בן 4 אמא סם ואבא ווליאם אמא שלו מורה בבית הספר .. ליאם נמצא במשימה בבית ספר ללא ידיעה של אף אחד הכל טוב ויפה עד שליאם פוגש את הילדה הטובה של הבית ספר במועדון .. ומה יקרה האלה שילדה רק בת 17 נכנסת להריון ואפילו לא יודעת מה לעשות ..

בדרך כלל צעירים נוהגים לעבור לתל אביב עם חברים או שותפים אבל בר אלוני בת ה22 עוברת לבדה לדירה מרכזית בתל אביב. היא מנסה להיות עצמאית למרות שהתרגלה לפינוק מהורייה הגרושים אשר השאירו לה כמה צלקות נפשיות קשות מהילדות. הסערה שהתרחשה בביתה גרמה לה להפסיק להאמין בעצמה. במהלך המעבר, בר מנסה למצוא את עצמה ולהראות שיש בה הרבה מעבר למישהי בת 22 רגילה. היא מכירה את אדם, הבחור המקועקע אבל גם כובש ומסובך. תחילה אדם הבוס שלה עוזר לה להתקדם כמה צעדים ולהיות עצמאית. בר גורמת לאדם לגלות צדדים שלא הכיר בעצמו. ביחד הם מראים כמה האהבה שלהם יכולה לנצח הכל! *הזכויות שמורות. **מכיל תכניים מיניים**.

#3 place In Random - //25.08.2024// #6 place In Teen - //25.08.2024// #10 place In love - //25.08.2024// ליאן ובן, הפכים גמורים, האם הם ימצאו את הדרך אחד לשני? עונה שנייה עלתה לכאן❣ כול הזכויות שמורות לי נא לא להעתיק/לשכפל®© 22.9.2015📝✏ - עונה 1 שוכתב מחדש בתאריך- 28.9.2017 15.6.2016📝✏ - עונה 2 שוכתב מחדש בתאריך- 5.10.2017

הבחור הזה, נראה כל כך לא מתאים לה. ילדה כזו טובה שאיכפת לה מהלימודים ולעולם לא תיפגע באיש. והוא, הוא באד בוי עם קעקועים שמעשן סיגריות כל היום ונראה כל כך שטוח. ואולי הדברים שונים מכפי שהם נראים? זה סיפור על אהבה ללא גבולות, כזו שמנפצת המון דעות קדומות וסטיגמות. אהבה שמראה כמה שאדם מסוגל להשתנות.

אליסון טומפסון היא נערה בגיל ההתבגרות שקצת שונה משאר הנערות בגילה. בעודה בגיל שבע עשרה מעולם לא היה לה חבר ותמיד העדיפה לקרוא ספר בזמנה החופשי. היא איבדה תקווה לגבי אהבה ונשבעה לעצמה שלא תתן לשום בן לשבור לב את הלב. בדיוק אז היא נוסעת לחופשה בקליפורניה שם היא פוגשת את מייק גרין שמשנה את הכל.

הוא התכופף להסיר לי את המסכה והסטתי את הראש הצידה "בבקשה לא" "למה לא?" חייכתי "אני רוצה להישאר בסוד" מלמלתי והוא הביט בי כסקרן אבל חיוך עדין עשה את דרכו על פניו "הסוד הקטן שלי?" צחקתי "לא זכור לי שאני שלך" "את יכולה להיות" הבטתי בעיניים כחולות מרתקות וחייכתי חיוך ביישן ולפני שהספקתי לשנות את דעתי עמדתי על קצות האצבעות והצמדתי את השפתיים שלי לשלו. נפרדנו ופעם נוספת הוא הושיט את ידו מנסה להוריד את המסכה ואני אחזתי בידו "פעם שנייה פסילה" מלמלתי לוקחת צעד אחורה ובורחת שומעת אותו קורא לי ולא הסתובבתי אחורה. אני ידעתי מי הוא אבל הוא לא ואם הוא ידע את הסוד שלי הוא יברח לכיוון השני, אם הוא ידע שאני אחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלו.

"את אוהבת אותי?" הוא שאל והיא הביטה בעיניו "תמיד" לחשה ונישקה אותו. טוב, ככה אושר חשבה לעצמה, אבל אז הכל התערער סביבה. למה הוא מגיע דווקא עכשיו? שהכל נהיה טוב? שהכל מסתדר כלכך מושלם עם החבר שלה? עם החבורה שלה? דווקא אז הוא חייב להיכנס לחיים שלה ולסבך הכל? אבל הוא לא אשם, אושר ילדה ללא ספק מיוחדת, בעלת שיער חלק גלי בהיר וזהוב. עיניים גדולות וחומת שמשדרות אהבה ועם זאת אינטילגנציה וכוח. והוא? נער שלא משאיר אחריו פה סגור ובנות שבורות לב. מה הסיכוי של ילדת שמנת מבית טוב להיקשר לבן אדם כמו דין? טוב את זה תגלו בסיפור.

"אנחנו יחד בזה, אני אשמור עלייך אמא, הכל יהיה בסדר" לחשתי לה בשקט כשברחנו החוצה, רצנו במהירות, לא מסתכלות לאחור, מפחדות שמבט אחד אחורה והוא יהיה שם, ירדוף אחרינו ויהרוג אותנו. "אנחנו חופשיות" •• איך זה שברגע אחד, החיים יכולים להשתנות מקצה לקצה. כל מה שהיה , הלך. אתה לא מוכן לרגע כזה, אתה לא יודע מתי היום הנורא הזה יקרה, אבל זה קרה. ••

למפלצת הזאת יש 21 חוקים שהיא צריכה לעמוד בהם.. אבל היא הולכת לשבור חוק אחרי חוק ... מבית היוצרים של: TAKEN ,Trust... ~לא לילדות תמימות-ילדות שמחליטות לקרוא את הסיפור .. האחריות היא עליכן בגלל שיש תכנים מיניים בהמשך+אלימים ~ כל הזכויות שמורות לי,כותבת הסיפור © מי שתיקח בלי קרדיט - זה מגיע אלי אז כדאי שתצרפו קרדיט :) תהנו :)

״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋