היא הייתה ילדה שקטה, אחת שלא שמים לב אליה, ביישנית, תמימה וצנועה. היא הייתה קטנה ממנו בשנתיים, שומרת אמונים אשר ממשיכה לאהוב אותו בכל סיטואציה.. הוא היה הבאד בוי של בית הספר, אחד שכולם שמים לב רק אליו. הוא אף פעם לא הסתפק בבחורה אחת. הוא היה עוד אחד עם אובר ביטחון, אחד שלא מודע לחסרונותיו כמו שהוא מודע ליתרונותיו. תדמיתה של אשלי הייתה תדמית של ילדה תמימה, מה קורה שאשלי, הנערה שרצתה להישאר בלתי ניראת כמו שהייתה במהלך כל החיים שלה משתנה בין רגע? אילו דברים מטורפים אשלי הייתה עושה בשבילו? מה החברות של אשלי גררו אותה לעשות? והאם בכלל יכול להיות סיפור אהבה עם שני הפכים גמורים?

״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋

הסיפור הוא על ילדה ששמה אליסון בת ה17 היא שקטה בלי חברים אבל יהיה מישהו אחד שיהפוך את החיים למשהו יותר טוב או ההפך האם הוא יכנס ללבה או שיהרוס לה את החיים עוד יותר? האם אליסון תפתח לאנשים או לא? הכל תגלו שתקראו את הסיפור

הקדמה: התחלתי לבכות חתכתי וחתכתי שני חתכים ועוד שני חתכים ועוד חתך ועוד אחד ועוד אחד עד שהכל נהייה שחור... היי, קוראים לי אלכס אני בכיתה י"א ואני גרה בניו יורק.. אני הילדה הזאת שאף אחד לא סובל. זאת שכולם שונאים ללא סיבה אני עוברת בריונות בבית הספר והתעללות בבית, אין לי לאן לברוח מיד אחרי בית הספר. ההורים שלי שונאים אותי אבא שלי אם אפשר לקרוא לו ככה מכה אותי ואמא שלי במקום לעצור אותו מעודדת אותו להמשיך.. כשהייתי בת 12 הוא אנס אותי, תמיד כשהם רואים אותי הם מקללים אותי או מכים אותי, הם תמיד שיכורים. תמיד חשבתי שהחיים שלי ריקים ושלחבל שנתנו לי לחיות במילא אף אחד לא אוהב אותי.. אם לא הייתי קיימת זה לא היה מזיק לאף אחד.. חוץ מלאח שלי הגדול שבשבילו אני נשארת חזקה כי אני יודעת שיש לי אותו כשאני צריכה חיבוק או סתם מילת חיזוק. אח שלי לא ממש רואה את מה שאני עוברת הוא כבר גר עם אישתו, הוא מצא לו מישהי שאוהבת אותו באמת ויש להם תאומים בן ובת מתוקים כל כך.. רק בשביל סקוט ואמה אני ממשיכה לחיות כי הם באמת אוהבים אותי..

אליסון טומפסון היא נערה בגיל ההתבגרות שקצת שונה משאר הנערות בגילה. בעודה בגיל שבע עשרה מעולם לא היה לה חבר ותמיד העדיפה לקרוא ספר בזמנה החופשי. היא איבדה תקווה לגבי אהבה ונשבעה לעצמה שלא תתן לשום בן לשבור לב את הלב. בדיוק אז היא נוסעת לחופשה בקליפורניה שם היא פוגשת את מייק גרין שמשנה את הכל.

אי פעם אהבת אותי? אי פעם אמרת אני אוהב אותך והתכוונת לזה? לא סתם אוהב אותך כמי שיורק את המשפט כל פעם כדי ליישר את ההדורים, אלא באמת התכוונת- אני. אוהב. אותך.

#מקום 1 ברומנטיקה 3.11.2017 #מקום 1 במסתורין 4.2.19 סיפור אהבה עם דרמות קטנות, כי אחרי הכל.. הדרך לאהבה היא קשה. -עונה 1 גמורה- -עונה 2 גמורה- *סיפור גמור* *זכויות שמורות לי* אם ראיתם משפט שאהבתם ספרו לי, אני אשמח לדעת❤

תכירו את אנה,נערה בת 17. אנה ילדה חכמה,חרוצה,ביישנית ואפילו לפעמים קצת חוצפנית. החיים של אנה משתנים כאשר היא עוברת לשכונה חדשה,יחד עם אביה השיכור והמסומם.היא פוגשת חברות חדשות ואולי גם...אהבה? אדם,סיקרן את אנה מהרגע הראשון שראתה אותו.המבטים שהוא נעץ בה שיגעו אותה..היא הרגישה שהוא בוחן אותה,כל פעולה ותזוזה שלה.היא הייתה חייבת לגלות מה מסתתר מאחורי המבטים שהוא נועץ בה.