רעיונות^^
כל מיני רעיונות שאני כנראה אכתוב בהמשך או שאולי לא"^^ כל הזכויות שמורות לי ורק לי ©
הכול התחיל בתיכון בברלי . מהיום הראשון שנכנסתי לשערי בית הספר כולם בהו בי . אני טריסטיס מורטם , זה שם לטיני הפירוש שלו זה מוות עצוב , אני לא יודעת מי ההורים שלי , במיוחד למה הם נתנו לי את השם הזה .
ברוכים הבאים לספר הכריכות שלי! מכינה לפי בקשות. בבקשה לשים לב לכללים הברורים בפתק הראשון!
הסיפור הזה הוא בעצם המשך של משחקי הרעב, מה קורה שנים אחר כך.. מקווה שתהנו (: השקשוק של הרכבת חוזר באוזניי, מזכיר לי ימים שעברו. אני נושמת עמוק ומנסה להרגיע את עצמי, חשה בידו של פיטה לוחצת את ידי בעידוד. גם אנני, שיושבת מולנו, לא נראית משהו. רק הקול של הילדים המשחקים מצליח לגרום לי להירגע, ולהתחיל ליהנות מהנופים שהשתנו...