״בייבי... תסתכל עלי.״ הנדתי בראשי, לא יכול לפגוש בעיניו הנוצצות, השמחות מדי. ״תסתכל עלי, ריאן!״ הוא דרש. הרמתי את ראשי לאט, פוגש בעיניו הבוערות בשמחה. ״אני הייתי מטומטם.. זה מגיע לי.״ לחשתי. ~~ ג׳ייס הוא הומו גאה, וכולם מקבלים אותו כמו שהוא, אבא שלו, אמא שלו, החברים שלו, כולם. הוא הכי מקובל, חכם וכובש. אה.. ויפה בצורה כמעט מלאכית. חשבתם שהוא מושלם נכון? אז זהו שלא.. יש לו תכונה אחת שלא כולם מקבלים. הוא חולה שליטה. הוא רוצה לשלוט בהכל. חייב. זו כמו מחלה, משהו שאתה אובססיבי אליו, מוכרח לעשות אותו. והוא באמת שלט על הכל. עד שהגיע ריאן. ~~ ריאן הוא הומופוב. אין לו כמעט חברים, רק חברה הכי טובה שהכיר לראשונה לא מזמן. הוא תמיד חי בשקט שלו. עד שהגיע ג׳ייס. ~~ הגבלת גיל: 18+ כל הזכויות שמורות לי © קחו בחשבון... עדכונים איטיים ואני ילדה חסרת השראה בעליל.

לוקאס נולד לעולם בו הצבע עיניים שלך קובע האם אתה דומיננטי, השולט, או שאתה הנשלט, הכנוע. בעולם כזה, השלטון שייך לבהירי העיניים. הכוח בידיהם ועם זה גם האפשרות לבחור את הזיווג שלהם. לוקאס היה אמור להיוולד בהיר עיניים. הוא היה אמור להיוולד עם הכוח הזה ולהביא גאווה למשפחתו. אבל במקום זאת הגורל בחר לתת ללוקאס עיניים כהות, חומות, כמעט שחורות. הוא היה בושה למשפחתו. בגיל 14 הוא כבר נזרק מהבית, בטענה שהוריו "עשו את שלהם" וזה הזמן לדאוג לעצמו. "להיות עצמאי" הם אמרו. מה שהותיר אותו לאפשרות היחידה שהייתה בידו; להתחבר לרחוב. כאשר הוא מלא שנאה לעולם, ובמיוחד לבהירי העיניים, ג'ייסון נכנס לעולמו של לוקאס ונראה שהוא לא ממש מבין איפה היציאה.

L'Amour ? Quand Elliott était encore un petit collégien, il pensait que c'était une connerie. Puis il a grandit et est entré au lycée. Alors Elliott ne savait plus quoi penser de l'Amour ... Pourquoi ? Sûrement à cause de Lui.

*הושלם* - חיה מסתורית ומטורפת מסתובבת בעיירה. אני וחברי צריכים לתפוס אותה, ואין לנו שמץ של מושג איך תופסים חיה לא מוגדרת כזו. קוראים לי ג׳קסון. אני חוקר מוסמך של תיקים פליליים במשטרה. אתמול בערב קיבלתי את ההודעה. אני הולך לחקור תיק גדול מאוד. שום בהלה או חוסר בטיחון לא עלו בי, כיוון שאני כבר שניים עשר שנים עוסק בחקירות תיקים. ואני תמיד עושה את העבודה כמו צריך. * * * בעיירת סנדסיטי משתוללת חייה פראית ומסתורית מאין כמוה. מעולם לא שמעו על סוג של חיה כזו, שלפי התיעודים היא מין הכלאה מזוויעה של אדם ולטאה יחד. היא נראתה כמה פעמים במרכז העיר. רוצחת אנשים, בדיוק ליד בית הקפה הקטן של סטאן.לפעמים שוטרים מגיעים לשתות קפה ולאכול להם מאפה בעייפות של אחרי משמרת, ואז החיה הנוראה, המסווגת, מרימה את ראשה. פותחת את לסתותיה העצומות, ומתחילה בציד שלה. צייד בני האדם. תודה ל - uta234 שהפתיע אותי בכריכה ! כל הזכויות שמורות ל-orel323 אין להעתיק ולצלם, פרט אם בהסכמה בכתב!

"זוכר שאמרתי שהתחת שלך צריך למצוא תחומי עניין אחרים?" "אני לא מאמין שאתה שוב עושה את זה..." "לא עשיתי כלום...עדיין." "קאל!" איידן הוא נער מתבודד עם חרדה חברתית, קאל משתמש בעודף ביטחון עצמי בתור מגננה. איידן שקט כי רעש מלחיץ אותו, קאל רועש כי שקט מלחיץ אותו. איידן רץ לכביש בניסיון להידרס, קאל מאשים את עצמו בתאונה. איידן רוצה למות, קאל מחפש סיבה לחיות. איידן מתנהג בצורה שונה מדפוס ההתנהגות הרגיל שלו כדי להרחיק את קאל, קאל מתלבט אם פשוט לוותר, אבל משהו לא ברור גורם לו להמשיך לנסות. -------- אזהרות, עלול להכיל: *פגיעה עצמית/אובדנות/טריגרים *שפה/תוכן (כנראה שקצת פחות כי זה הסיפור הראשון שאני כותבת וזה, נראה כבר לאן זה יגיע, אבל מזהירה בכל זאת...) *הקריאה על אחריותכםן בלבד ואם יש לכםן בעיה עם הקהילה הגאה(להט"ב) אני ממש מציעה לא לקרואXD הערה: אני לא מעודדת פגיעה עצמית, וזו ממש לא המטרה של הסיפור, תשמרו על עצמיכםן כי אתםן מקסימותים. ותהנוxx