חרא חביב שלי שאני משתפת פה באלכם? תקראו לא באלכם? סבבה, משתגידו.

זה המקום בין גן עדן לגיהנום. המקום שבו אנחנו צריכים למצוא את עצמנו, ולבחור, למרות שהבחירה לא בידינו. זה כאן, על פניי, האדמה, על כדור הארץ. קוראים לי אדוארד קליין, אני מלאך באקדמיית 'היעוד', בן שבע עשרה. יש לי משפחה נורמאלית, יש לי חברים נורמאלים, היו לי חיים נורמאלים. עד שאמריקה מדוקס השטנית נכנסה לחיי. ~~~~~~~~~ באקדמית 'היעוד' לומדים מלאכים ושטנים ביחד, אבל בנפרד. בשיתוף פעולה שומרים על סדר, ושקט בתוך האקדמיה, ומחוצה לה נמנעים ממלחמות בין גן עדן לגיהנום. אך לאט לאט, מבעבעת סכנה קטלנית שיכולה להרוס את כל השלווה שהייתה, כאשר אחד הצדדים מתכנן צעד שעלול להרוס את האיזון ולהביא חורבן. כאשר אדוארד ואמריקה מגלים, הוא נאלץ לברוח, להסתלק, לצאת למסע עם השטן על מנת לשרוד ולהציל את הכל. במסע שלהם הם יצחקו, יבכו, ילמדו, ילחמו וגם... יתאהבו. איך הכל יגמר? האם יצליחו אדוארד ואמריקה להציל את המצב? האם יצליחו לממש את אהבתם למרות האיסור ביחסי אהבה בין מלאך ושטן?

#מקום 5 בספרות נוער 14.6.17 "בבקשה! את חייבת לסמוך עליי." הוא התחנן. העפתי מבט קצר למטה שגרם לבטני להתהפך. היינו אולי בקומה השמינית של הבניין. הרוח ייללה באוזניי, וסחרחורת תקפה אותי. "אני פוחדת מגבהים. אני לא מסוגלת." אמרתי בהיסטריה. לפתע ידיו תפסו בפניי בעדינות, מאלצות אותי להסתכל בעיניו התכולות. "אשלין, זה יהיה בסדר. את סומכת עליי?" הוא אמר בקול חלש, מרגיע. דחף בלתי רצוני גרם לי להנהן. "נספור עד שלוש." הוא אמר וייצב את עצמו על אדן החלון, מחזיק כעת בידי. "אחת.." נשמתי עמוקות בניסיון נואש להשתיק את הסערה שהתחוללה בתוכי. "שתיים.." האנשים פתאום נכנסו לחדר, מצביעים לעברנו ומתקרבים בצעקות. הוא שלח אליי מבט אחרון. "שלוש!" צעק. וקפצנו מהבניין. **** חייה של אשלין בקר, נערה בת 16, מתהפכים מקצה לקצה כשהיא עוברת אל שבדיה להתגורר אצל סבתה עקב מוות הוריה, שם היא מוצאת מחברת ישנה ומסתורית. בין החיים בתיכון החדש, ובין החברים החדשים ומישהו מסתורי שייתכן שיודע מעבר למה שאשלין דמיינה; אשלין נחושה לגלות את סודותיה של המחברת ולגלות מה טמון בה. אך ככל שהיא מתקרבת אל התשובה, כך היא מעמידה את עצמה בסכנה שהולכת וגוברת. * ~זה הסיפור הראשון שלי פה (: מקווה שתאהבו. ~כל הזכויות שמורות ל- Mai_BE.

*פתחתי את הטלפון שלי מנסה לחייג לאימי שתבוא לקחת אותי. ~אין קליטה~ שיט. "פאק" אני ממלמלת לעצמי. איך אין פה קליטה לעזאזל!! אני ממשיכה ללכת אך פתאום יד מחסה את פי. אני מנסה להימלט אך אני לא מצליחה. אני מתחילה להתפרע בתוך זרועותיו של האדם שמחזיק בי אך כשאני מולו אין לי סיכוי. לפתע הוא מצמיד לאפי דף עם חומר ולא נותרה לי אפשרות אחרת אלא לנשוף אותו לריאותיי לאבד את שיווי משקלי וליפול כששחור הוא הצבע היחידי שנגלה מולי.* ~~~~ אהבתם?? רוצים המשך?? אתם מוזמנים להכניס את הסיפור לספריית הקריאה שלכם וליהנות מהמשך! *אזהרות* -מכיל תכנים מיניים -מכיל קללות -טיפטיפה התעללות (מכות, הרעבה) -הקריאה באחריותכם ואין להעתיק!! #קריאה מהנה אנשנושים#

הוא מביט בך כשאת ישנה, הוא יודע מתי את ערה. הוא יודע אם היית ילדה מאוד רעה, אז למען עולמך, תהיי טובה. ספר I **כל הזכויות שמורות לכותבת הסיפור killingmesoftly ** *מכיל מילים גסות. לא הרבה, אבל רק לאזהרה כללית.

מאז שהוא היה קטן הוא חונך להיות הגון וטוב לב אך בו בזמן גם קשוח בתור היורש העתידי של המאפיה. הוא ראה את האהבה של ההורים שלו ותמיד ידע שהוא רוצה כזאת אהבה גם. אך מה קורה כשהאהבה הזאת נמצאת לו מול העניים אבל הוא לא שם לב אליה? או שאולי הוא מכחיש אותה?

-אפילוג- אני לא יכולה לנשום. זה הדבר הראשון שהרגשתי כשהמים המקפיאים חדרו לי דרך הגוף והקפיאו כל שריר ותא בגופי. אני הולכת למות. מים היו בכל מקום. שרפו לי העיניים מהמלח. הגרון שלי היה מיובש והרגשתי כאילו שיפשפו לי אותו עם נייר זכוכית. הגלים לא נתנו לי אפילו הזדמנות להעלות מעל פני הים לשאוף אוויר. אני הולכת למות. הכל נהפך לשחור בשניות שהוא משך אותי מהמים החוצה. רוצים לטעום מחייה המדהימים, המופלאים, ומלאי התהפוכות של אמנדה ג'ו פרקר? הקור הוא חלק מטרילוגיה שעליה אני עובדת כבר חצי שנה, אשמח אם תקראו!! :) S PERRY

"אני לא אגרום לך לעזוב. אני לא אתן לך לעזוב. את שונה, כריסטינה מרפי, מבינה? אין כמוך יותר." מקווב שתאהבו!