Wanna Run Away
חרא חביב שלי שאני משתפת פה באלכם? תקראו לא באלכם? סבבה, משתגידו.
זה המקום בין גן עדן לגיהנום. המקום שבו אנחנו צריכים למצוא את עצמנו, ולבחור, למרות שהבחירה לא בידינו. זה כאן, על פניי, האדמה, על כדור הארץ. קוראים לי אדוארד קליין, אני מלאך באקדמיית 'היעוד', בן שבע עשרה. יש לי משפחה נורמאלית, יש לי חברים נורמאלים, היו לי חיים נורמאלים. עד שאמריקה מדוקס השטנית נכנסה לחיי. ~~~~~~~~~ באקד...
#מקום 5 בספרות נוער 14.6.17 "בבקשה! את חייבת לסמוך עליי." הוא התחנן. העפתי מבט קצר למטה שגרם לבטני להתהפך. היינו אולי בקומה השמינית של הבניין. הרוח ייללה באוזניי, וסחרחורת תקפה אותי. "אני פוחדת מגבהים. אני לא מסוגלת." אמרתי בהיסטריה. לפתע ידיו תפסו בפניי בעדינות, מאלצות אותי להסתכל בעיניו התכולות. "אשלי...
הערה לפני קריאת הסיפור: התגובות בסיפור הזה מלאות בספויילרים. אם אתן מאלה שאוהבות לקרוא תגובות, ממליצה לכן לעשות את זה רק לאחר קריאת הסיפור. --- סלינה נערה רגילה - עד כמה שאפשר להיות רגילה כשאת יתומה חסרת זיכרונות שחיה אצל אישה מתעללת ולומדת בבית הספר שבו כולם שונאים אותך. מאז שחגגה את יום הולדתה ה-16 היא חולמת חלומות...
*פתחתי את הטלפון שלי מנסה לחייג לאימי שתבוא לקחת אותי. ~אין קליטה~ שיט. "פאק" אני ממלמלת לעצמי. איך אין פה קליטה לעזאזל!! אני ממשיכה ללכת אך פתאום יד מחסה את פי. אני מנסה להימלט אך אני לא מצליחה. אני מתחילה להתפרע בתוך זרועותיו של האדם שמחזיק בי אך כשאני מולו אין לי סיכוי. לפתע הוא מצמיד לאפי דף עם חומר ולא נותרה...
הוא מביט בך כשאת ישנה, הוא יודע מתי את ערה. הוא יודע אם היית ילדה מאוד רעה, אז למען עולמך, תהיי טובה. ספר I **כל הזכויות שמורות לכותבת הסיפור killingmesoftly ** *מכיל מילים גסות. לא הרבה, אבל רק לאזהרה כללית.
מאז שהוא היה קטן הוא חונך להיות הגון וטוב לב אך בו בזמן גם קשוח בתור היורש העתידי של המאפיה. הוא ראה את האהבה של ההורים שלו ותמיד ידע שהוא רוצה כזאת אהבה גם. אך מה קורה כשהאהבה הזאת נמצאת לו מול העניים אבל הוא לא שם לב אליה? או שאולי הוא מכחיש אותה?
-אפילוג- אני לא יכולה לנשום. זה הדבר הראשון שהרגשתי כשהמים המקפיאים חדרו לי דרך הגוף והקפיאו כל שריר ותא בגופי. אני הולכת למות. מים היו בכל מקום. שרפו לי העיניים מהמלח. הגרון שלי היה מיובש והרגשתי כאילו שיפשפו לי אותו עם נייר זכוכית. הגלים לא נתנו לי אפילו הזדמנות להעלות מעל פני הים לשאוף אוויר. אני הולכת למות. הכל נה...
"אני לא אגרום לך לעזוב. אני לא אתן לך לעזוב. את שונה, כריסטינה מרפי, מבינה? אין כמוך יותר." מקווב שתאהבו!