-גמור- סהר היא נערה בשנתה האחרונה ללימודים, בחורה דעתנית שאומרת את שעל ליבה תמיד. היא אוהבת ללמוד, היא אוהבת את החברות והמשפחה ויותר מהכל היא אוהבת את בר, החבר שלה. בר הוא ילד שטותניק, שונא ללמוד ואוהב את סהר, הם תמיד מאזנים אחד את השנייה וזה מה שהצליח להחזיק אותם שלוש שנים כמעט מושלמות ביחד. זה לא נראה כאילו הקשר שלהם יגמר אי פעם. בר עושה טעות שעולה בקשר הארוך שלו עם סהר ובייחוד באמון שלה, וכשירצה אותה בחזרה הוא יבין שהדרך חזרה ללב שלה הרבה יותר קשה ומסובכת משזכר.

פאנפיק לאחרי גיבורי האולימפוס: רייבן הנמהרת והמבולגנת היא חניכה במחנה החצויים מאז שהיא זוכרת את עצמה, וכירון גידל אותה מאז ומתמיד. למרות ההסכם שנעשה עם האלים לאחר הקרב על מנהטן, רייבן כבר בת 14 אך אף אל עדיין לא הכיר בה כבתו. רייבן המתוסכלת, שגדלה בחדר משלה בביתן המרכזי ללא אף אח או אחות למחצה, מגיעה ליום הולדתה ה-15 ומגלה דרך שרשרת התרחשויות את מוצאה האמיתי - ומה הקשר שלו לאיום החדש על מחנה החצויים...

ניקו: "אני הומו, או-קיי?" אמרתי בזעם. רגע מה?!?! סיפור היציאה מהארון של ניקו בפני השבעה (פחות ליאו ועוד ריינה). כל פרק מתואר בו (בערך) אותו דבר אבל מנקודת מבט של מישהו אחר. אין שום קשר לסדר של הפרקים ואתם יכולים לקרוא אותם באיזה סדר שאתם רוצים.

החצויים נצחו את גאיה. העולם כבר לא בסכנה. המחנות השלימו. זאת סיבה למסיבה, לא?