יקיר הוא התלמיד הכי בעייתי בתולדות כפר הנוער ״אורנים״,הוא נשאר כיתה בזמן שחבריו לשכבה ברובם מצליחים להשתקם מהריסות חייהם ולהתגייס לצבא. תמר היא נערה קשוחה שמסתירה בליבה את הסוד האפל שלה,תמר מגיעה ל״אורנים״ על תקן בת שירות בשנתה הראשונה לשירות. מהר מאוד היא מבינה לאן הגיעה,ושיקיר לא הולך לעשות לה חיים קלים... ״אני מזהירה אותך מראש, שכבת י׳ב השנה מאוד...״היא מחפשת את המילים, ״מאוד מאתגרת,ובמיוחד תלמיד אחד״. לפתע נער גבוה ורחב בגופו נעמד כחוצץ בין שנינו,הוא מביט ישירות בעיניים והמבט שלו הוא בגווני אפור ירוק. ״אני אקצר לך את זה ריקי״הוא מסובב את ראשו אל המנהלת שעומדת מאחוריו, ״אני יקיר,ואני התלמיד האחד הזה.״הוא טוחב סיגריה לפיו,מעביר בי מבט ואז במנהלת ועוזב את המקום.

אנני פאלמר, בחורה בת עשרים אחת, מתעוררת מתרדמת של כמה חודשיים ולא זוכרת שום פרט על חייה. לאט לאט היא לומדת להכיר את עצמה ואת הסובבים אותה. אך מה קורה כשזיכרונות ישנים צצים בראשה וגורמים לה לחשוב שכול מה שסביבה הוא שקר?

הסיפור הושלם ✔️ כולם כבר יודעים שכריסטינה צ'אנס היא לא אותה הילדה המתוקה שהייתה פעם. פרק העבר שנטרק בפניה נעול, והשדים הנוראיים שמסתתרים שם ואוכלים אותה מבפנים שורטים קצת, אבל היא לא צורחת; היא אפילו לא מדברת. ואם תשאלו אותה למה או איך, כדאי שתדעו שהתגובה היחידה שתקבלו זה את עשן הסיגריות שלה ישר בפרצופים היהירים שלכם. ולה מצד זאת, אפילו לא יהיה אכפת אם מישהו ייחנק בדרך. ועכשיו, אחרי כמעט שנתיים, היא חוזרת אל מיאמי. שבה אל צנצנת הזכוכית של אביה השתלטן ריצ'ארד, היחיד שעוד מנסה לגרום לכריס להתעורר אל המציאות ולהתחיל לפלס את דרכה המסובכת ולהתאפס על חייה - להתחיל ללמוד בבית ספר חדש ויוקרתי, הרחק מן הצרות אליהן היא הספיקה להכניס את עצמה. וכשכל כפפות המשי הנקיות האלה מנסות לנקות את תדמיתה המלוכלכת ללא הצלחה, אולי יהיה זה דווקא איידן סמארס שיכתים לחלוטין את נשמתה המטונפת ממש כמו ידיו האשמות שלו? הוא יציץ כל כך פנימה שהיא כבר לא תוכל להחזיק בדלת - רק להתאמץ בשביל להסדיר את הנשימות הארוכות האלה שלה. ואז, היא תבין: אולי אפשר לנסות לברוח מהשקרים של אתמול, אבל מחר, אין לדעת אם לאמת יהיה טעם מתוק יותר. ® מכיל תוכן מיני וקשה שאינו מתאים לכולם/ן. ® זכויות היוצרים שמורות אך ורק לכותבת.

"מתי את מתגייסת מאיה?" איתן שאל כשלפתי שתיים מאצבעותיו כדי להסב ממני את הכאב של דקירות המחט. מייקי היה זרוק במסדרון חדר המיון על כמה כיסאות, ואיתן איכשהו החזיק את עצמו למעני. "אני לא רוצה לעשות צבא." השבתי במאמץ. "המדינה תסתדר בלעדיי." "זה אנוכי מאוד," הוא אמר. משכתי בכתפיי בעזות. "אני אנוכית. לא איכפת לי. לא מכחישה." זה עצבן אותו, איתן היה ציוני. הוא נשף וראיתי שהוא מכריח את עצמו להישאר רגוע. אם לא למעני אז למען מייקי. הייתי האחות הקטנה המטומטמת של החבר הדפוק שלו, והוא הסכים לדאוג לי. * תמיד היה לך כוח רצון אדיר, אבל זה לא שיכולת לעשות משהו; זה לא שיכולת להציל אותי עם הנחמה שלך.

בר גרין, נערה בת 16 בכיתה י׳, מחיפה. בשנה אחת, הכל קורה לה, אבא שלה נפטר, היא עוברת בית ספר, ובנוסף עיר. בר עוברת לגור בנתניה, עם אימה אוסי, ואחותה שירה בת ה4. לבר גרין יש חלומות גדולים, היא חולמת להיות דוגמנית וסופרת. הדבר היחיד שמפריד בינה לבין ההצלחה שלה, זו בר עצמה. בר לא מסוגלת להיפרד מאמה או מאחותה, היא שטותניקית, מפונקת וילדותית, ורוב הזמן עסוקה בלצחוק ולעשות שטויות. למרות אופייה המיוחד, יש לה את כל מה שצריך כדי להצליח. החלום הכי גדול של בר, הוא להחזיר לאימה ואחותה, את החיים שחיו לפני מות אביה. בר היא נערה עדינה, היפראקטיבית, נמרצת, אופטימית, חייכנית, אוהבת, ותומכת. אביאור אבוחצירה, הוא נער בן 18 מנתניה. אביאור הוא ההגדרה המושלמת לצרות, הוא אוהב להסתבך, הוא מעשן ושותה, ומרבה לעבור בין מיטות של בחורות. רוב הזמן הוא עסוק בלהשליט טרור בבית הספר עתידים, ובשכונות נתניה, ובשאר הזמן לגנוב מכוניות, להשתמש בסמים, ללכת מכות, ובכללי להסתבך. החלום הגדול של אביאור, הוא לקנות לעצמו אוודי R8. אחותו הבכורה עברה לחול, ושני אחיו לתל אביב, והוא נשאר לחיות עם אימו, שאותה הוא מפרנס. אביאור הוא ציני, בעייתי, שתלטן, קנאי, חמום מוח, ואדיש, פסימי, בררן, וחסר רגשות. מה קורה כששני הפכים מושלמים נפגשים?