*הסיפור נמצא בתהליך שכתוב* לא מתכננים להיכנס אל תוך מערבולת. גם ג'נאורי גרייסון לא תכננה, אך נראה שלא תמיד דברים הולכים כפי שמתכננים, במיוחד לא כשמדובר באוגוסט ריברס. כל מה שהיא יכלה לחשוב עליו לפני שהתקבלה לתיכון היוקרתי של גרינפלד הוא רק הדאגה למשפחה קשת היום שלה; לאחיה התאום שמסתבך כמו תמיד, למחויבות שלה בפני הוריה, למכתבי החובות מהבנק שתלויים על המקרר הריק וכמובן גם לעבודות המרובות אותן היא סוחבת על עצמה מזה שנים. כל זה הפך לנורמה, חוב אותו היא צריכה לשלם מתוך אהבתה וכבודה למשפחתה - משפחת הגרייסונים המוכרת הכוללת את אמה המרוחקת, את ארבעת אחיה ואביה שמעדיף לשתוק מאשר להחליף איתה מספר מילים. היא לא מתלוננת, היא רגילה להסתדר לבד. רק שהכל משתנה ברגע שהיא מקבלת את הצעתו של אוגוסט, הבן של ראש העיר. הבחור עם ההבעה החתומה, הקפוצ'ון השחור והציורים המוזרים. הצעה, אשר תשנה את תבנית חייה מן הקצה אל הקצה. ® מכיל תוכן מיני. ®כל הזכויות שמורות אך ורק לכותבת.

הוא התכופף להסיר לי את המסכה והסטתי את הראש הצידה "בבקשה לא" "למה לא?" חייכתי "אני רוצה להישאר בסוד" מלמלתי והוא הביט בי כסקרן אבל חיוך עדין עשה את דרכו על פניו "הסוד הקטן שלי?" צחקתי "לא זכור לי שאני שלך" "את יכולה להיות" הבטתי בעיניים כחולות מרתקות וחייכתי חיוך ביישן ולפני שהספקתי לשנות את דעתי עמדתי על קצות האצבעות והצמדתי את השפתיים שלי לשלו. נפרדנו ופעם נוספת הוא הושיט את ידו מנסה להוריד את המסכה ואני אחזתי בידו "פעם שנייה פסילה" מלמלתי לוקחת צעד אחורה ובורחת שומעת אותו קורא לי ולא הסתובבתי אחורה. אני ידעתי מי הוא אבל הוא לא ואם הוא ידע את הסוד שלי הוא יברח לכיוון השני, אם הוא ידע שאני אחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלו.

זכה בוואטיז 2016! #מקום שני בספרות נוער (2/4/2017) אליזבת׳, נערה בת שמונה עשרה מהמושבת של אמריקה, נאלצת להתמודד עם מציאות חדשה לאחר שנחטפת על ידי ספינה של פיראטים אנגליים. היא לא יודעת למה, ולמען האמת לא כל כך אכפת לה- הרצונות היחדים שלה הם לחזור הביתה, אם בכלל יש מקום לו תוכל לקרוא בית, ולהתרחק מהקפטן, ארתור, כמה שיותר. מלחמה עומדת להתחיל. למרות שהיא לא רוצה לקחת בזה שום חלק, היא מוצאת את עצמה נכנסת לתוך זה באופן מובהק - מארגנת את הצוות, מכינה מפות, ממציאה טקטיקות. היא מתחברת לאנשים שונים בספינה, ומגלה שלמקום הזה יש קשר בלתי נפרד לעבר שלה, להווה שלה, ואפילו לעתיד שלה. מנערה רגילה היא הופכת מרצון או לא- לשודדת ים. ואיתה? איתה לא כל כך כדאי להסתבך.

החיים שלי יולי ברנע היו די פשוטים , בית ספר וללכת לישון ב10 כדי לקום עירנית , ובימי שישי בלילה לצאת למרכז עם החברות הכי טובות שלה . היא יפהפייה , היא טובת לב , חמה ואוהבת . בת להורים דואגים ואוהבים ואחות קטנה לאח גדול בצבא , מצליחה בלימודים . לא שותה ולא מעשנת .לא יוצאת למסיבות , שומעת שירים שקטים רובם באנגלית , לא מתחצפת ואף פעם לא שוברת את החוקים . - רועי לוי , כל אחד באיזור באר שבע ידע שבכל מקום שרועי נמצא .. יש בעיות רועי קר לב , אדיש , חמום מוח ובעיקר אגואיסט , הוא משחק בבנות ונחשב ל״זיין״ של באר שבע והסביבה . הוא עשיר , וחיית מועודונים , אין לו בעיה להסתבך בידיעה שאבא שלו ידאג להכל . הוא שותה ומעשן ומיותר לציין שמשתמש בסמים . הוא לא אחד כזה שאכפת לו מאחרים , את רוב הזמן שלו הוא מבלה בלהיכנס לצרות . מה קורה כששני הפכים מתאהבים ? והאם זה לטובה?

Funny & sad 'Roses are red' poems.

משפטים, קטעים וסיפורים קצרים על אהבה ופרידה. סיפורים על סיטוציות מהחיים, פרידות, ריבים, אהבות, השראות על החיים. ~ הסיפורים אינם בהמשכים. אני מזמינה אתכם לקרוא, לצחוק, להתרגש ואולי גם להתאהב.. מקווה שתהנו♡ (אשמח לקבל תגובות, ביקורות, דירוגים והצעות לסיפורים בתגובות).

סיפור על בחור תמים הפוגש בחורה יפה ונקלע למערבולת ארועים ורגשות שקצת גדולים עליו

#1 בקטגוריית אימה בתאריך ה-11 בפברואר, 2017. זו שעת חצות. אתם שוכבים במיטה הרכה שלכם, מאמינים כי אתם מוגנים מתחת לשמיכת הפוך. אתם רוצים לפחד. אתם פותחים את מקבץ הוואנשוטים הזה, בתקווה לקרוא כמה סיפורים לפני השינה. הפרנויה גוברת. המיטה נראית לפתע מקום פחות מזמין. רחשים מוזרים בוקעים מתוך הארון שלכם, ואתם שמים לב שצללית זזה מחוץ לדלת חדריכם. קצב פעימות לבכם גובר. אתם מזיעים מעט. חריקות מוזרות נשמעות, ואתם מבחינים בדלת חדריכם נפתחת. צללית נכנסת, ואתם רועדים בעודה מקרבת את תפריה לצווארכם. אבל אתם אוהבים את זה. הרי זה למה אתם כאן, לא? אתם רוצים לפחד. כריכה מאת: @AmoraTheEnchantres הנהדרת

קרה לכם פעם שטיילתם בפארק יפהפה... לבדכם? רק אתם, השקט, והטבע? ובכן, אם לא, זה בסדר לדמיין שכן. אז דמיינו לעצמכם שאתם הולכים בפארק שכזה, סביבכם עצים, הרים ומדבר. אתם נהנים מהשקט, ושוכחים מכל הבעיות שלכם. אתם מצלמים כמה תמונות בכדי להיזכר במקום הזה שוב בעתיד, וחוזרים לביתכם. עד עכשיו, הכל נשמע מעולה, נכון? אבל האם אתם מצליחים לדמיין שברגע שאתם חוזרים הביתה, אחת התמונות שצילמתם מצליחה להטריד אתכם עד כדי כך, שאתם מכריחים את עצמכם לבקר שנית בפארק הזה? וכשאתם עושים זאת, מוצאים שם מישהו שפשוט... מוציא אתכם מדעתכם? לא? ובכן, כריס מקנדי לא צריכה לנסות לדמיין את כל זה, כי בשבילה, זאת המציאות.