הם הכירו דרך חברים משותפים, התאהבו והדרך אל האושר חיכתה להם. עד הדבר הנורא שקרה ומשם השיקום הנפשי של מאיה עוד ארוך.

כשאדם רוצה להתפרק הוא צורח, או בוכה, או כותב. אצל קימברלי רייסון המצב קצת שונה, כי הדבר היחידי שעוזר לגוף שלה להרפות ולמועקה הכבדה שבגרונה להתמוסס, היא נשיקה- איתו. ❞ שפתינו נעות בתיאום מושלם. אני עוצמת את עיניי וכך גם הוא. כל המחשבות, החששות, העצב..הכל מתפוגג בשנייה. אנחנו מתנתקים בשקט. מביטים בשמש שהפכה בינתיים לאדומה ומתחילה להיעלם לה אל תוך הים הכהה. אני נושמת עמוק ועוצמת את עיניי. סוף סוף התפרקות. ❝ #1 רומנטיקה

"מתי את מתגייסת מאיה?" איתן שאל כשלפתי שתיים מאצבעותיו כדי להסב ממני את הכאב של דקירות המחט. מייקי היה זרוק במסדרון חדר המיון על כמה כיסאות, ואיתן איכשהו החזיק את עצמו למעני. "אני לא רוצה לעשות צבא." השבתי במאמץ. "המדינה תסתדר בלעדיי." "זה אנוכי מאוד," הוא אמר. משכתי בכתפיי בעזות. "אני אנוכית. לא איכפת לי. לא מכחישה." זה עצבן אותו, איתן היה ציוני. הוא נשף וראיתי שהוא מכריח את עצמו להישאר רגוע. אם לא למעני אז למען מייקי. הייתי האחות הקטנה המטומטמת של החבר הדפוק שלו, והוא הסכים לדאוג לי. * תמיד היה לך כוח רצון אדיר, אבל זה לא שיכולת לעשות משהו; זה לא שיכולת להציל אותי עם הנחמה שלך.

כל הנגיעות, כל הרגעים היפים חוזרים אלי. ואני עפה במחשבות, בחלומות, בזכרונות. ואני בטוחה שכל בחורה שאי פעם בילתה איתו לילה כזה מרגישה כמוני. ××× "תבחר, ליאור. אתה נשאר, או שאתה הולך?" השפתיים שלי רועדות בזמן שמליחות מציפה את פי. "אליה-" "תבחר!" הדמעות מכתימות את לחיי. התינוקת הקטנה שנחה בין ידיי מתחילה ליילל ולנוע בעצבנות. אני מלטפת את הבלורית הרכה שלה באצבעות רועדות ועמוק בתוכי מתפללת שהוא לא ילך. שהוא יחליט שהוא לא מוותר עליי, עלינו. #talentisrael2017

״כמה שיותר טוּב יש באדם, ככה פחות רע הוא רוֹאה באחרים.״ אנאל אלפסי היא נערה בת שש עשרה כמעט טיפוסית. החיים שלה משעממים יחסית ברוב הזמן; או שהיא ישנה או שהיא מבלה. ביום שאנאל פגשה את דניאל, היא לא חשבה יותר מידי. רק לאחר שנפרדו לשלום כשירדו מאוטובוס חזוּר מחורשה נידחת; היא תהתה האם זו הייתה טעות להביא לו את מספר הפלאפון שלה. עם הזמן אנאל נפתחת בפניו של דניאל והוא נהפך לאיש הסוד שלה. היא משתדלת להתעלם מהשמועות המתהלכות בגאווה עליו ולראות את הצד הטוב והחיובי בו, מה שלא בהכרח תמיד נגלה אלייה, ועד שנגלה- זה במאמצים רבים. אנאל נפגשת עם הצדדים המכוערים בדניאל ובחוסר המודעות שלו לרגשות שלה ומגלה עוד דברים על עברו שגורמים לה לתהיות ולדחף לקחת צעד אחורה מהבחור שמאיץ את פעימות ליבה במהירות המשתווה למהירות האור, ובאותו הזמן לרצות להיות לצידו ולשמוע עוד מחוכמת החיים שלו. סיפור האהבה שמתפתח בין השניים הוא איטי, מלא עליות וירידות אשר משפיעות עליו בצורה משמעותית ועבר מלא בסודות שמתגלים. לא עוד סיפור על ילדה טובה ובחור רע. השאלה האמיתית היא, האם אחרי הכל אנאל תצליח לראות את הצדדים הטובים בדניאל והאם היא, תחשוף את הצדדים הרעים שלה בפניו?

לשקד וליאב יש מערכת יחסים יפה ונטולת סיבוכים, הם ידידים ממש טובים, סליחה התכוונתי ליזיזים ממש טובים. העניינים טיפה מסתבכים כשהם מתחילים לפתח רגשות, קצת אחרי שהם מתוודים על אהבתם ליאב נאלץ לעזוב את הארץ ומשאיר לשקד הפתעה שלה היא בכלל לא ציפתה. -מכיל תוכן מיני מפורט •קרדיט לכריכה לlili20083 המדהימה•

"תסתכלי עליי." הוא פקד עליי. לאט לאט הרמתי את מבטי אל הפנים הכעוסות שלו. "את מפחדת ממני." הוא גיכח. כנראה שהבחין בעיניי הרטובות. "את," הוא התחיל לומר, ותלה בי עיניים מאשימות, "מפחדת ממני. תגידי לי, אישה יקרה, מי לוקח חלק יותר גדול בהריסת מערכת היחסים שלנו, אני, או את? האם אישה אמורה לפחד מבעלה?" הוא שואל, מבט שטני על פניו. ואז הבנתי שהוא מאשים אותי. אישה כן אמורה לפחד מבעלה כשהוא מתנהג אליה ככה. וידעתי שאני לא אשמה, אבל הרגשתי ככה. רק כי אהבתי אותו, וכל מילה שלו הייתה שווה בשבילי למילה של אלוהים.

רהב לוי היה חייל ביחידה עילית של צה"ל, ולאחר שהשתחרר הוא חצה יבשות בחיפוש אחר השקט שלו, עכשיו הגיע הזמן לחזור הביתה. כשהוא פגש ברום הדר, הוא ניסה להתעלם ממנה כמה שיותר מהפחד שהיא תהפוך את עולמו, מפה לשם, כל כך קרוב למוות וכל כך רחוק מהחיים, מתחיל החיפוש אחרי אהבה.