"לא ידעתי איפה עשיתי את הטעות שהובילה למלכוד הזה. הרגשות שלי תמיד היו נסתרים מעיניי אבל כה ברורים לאחרים. איכשהו בין זה שאמר לי שאין אהבה, יש רק העמדות פנים ומילים שיעזרו לך להשיג את מה שאתה רוצה, לבין זה שאמר לי שאהבה היא השמש ואנחנו הכוכבים, מוכנים ליפול ולהישרף בשמיים, הצלחתי להתבלבל. בהתחלה לא הבנתי מה בלבל אותי כל כך, אבל עכשיו הכל ברור לי; אף פעם לא ראיתי אהבה. סביבי יש רק לבבות שבורים." יסמין גולדשטיין מנסה לבנות את החיים האמיתיים אחרי השחרור מארבע שנות שירות צבאי כפרמדיקית ומגלה שזה לא כל כך פשוט להיזרק בחזרה לאזרחות בלי רשת ביטחון. בין אהבות חדשות ורצונות בלתי מוכרים למשפחה ישנה, חברים אוהבים ושלדים בארון היא תחפש את עצמה ותגלה שלפעמים, גם את המוכר ביותר קשה למצוא. ©EL 2018-2020 all rights reserved

ליי מרפי חייה בשקר. אחים שלה לא יודעים מי היא באמת ואימה האלכוהוליסטית היא הסיבה לכך. היא לא כנה איתם ועם עצמה והיא מעדיפה לחיות בשקר מאשר להסתכן בלספר את האמת. כשג'סטין ג'ונס, קצין בצבא האמריקאי מגיע אליהם הביתה ביחד עם אחיה של ליי לחופש של שבועיים הוא רואה את כל האמת. אוקי, אולי לא הכל, חלק מהאמת. הוא רוצה להבין אותה, להבין את המצב שלה ושל משפחתה. אבל לג'סטין יש עבר משלו, סודות משלו שאחד מהם זה שהוא מסוכסך עם משפחתו והוא ממש לא צריך להוסיף סיבוך נוסף לחיים שלו. הוא ממש לא צריך להוסיף את ליי מרפי לחיים שלו. אבל כמה חבל שהתשוקה והאהבה גוברת על החוקים של מה מותר ומה אסור...

גיא שגב הוא קצין קשוח בעל שם מותג. יש בו כל מה שבחורה מחפשת; יופי, גבריות, שכל, טונות של ביטחון עצמי ומדים. אלא שכל זה לא שווה לו במצב שבו הוא נמצא; הייתה לו בת זוג אהובה במשך 5 וחצי שנים- עוד מתקופת התיכון, היו להם תכניות שלמות על עתיד משותף אך הכל נגדע בהתחלה. מה קרה שם? גיא מאשים את עצמו במותה ומונע מעצמו להיות מאושר. נועה מילר בת 19 היא חובשת בגדוד קרקל. היא בחורה תוססת ומלאת שמחת חיים, עיניה חומות כהות, שיערה שטני וחלק, מגיע לה עד הטוסיק, נקודת חן סקסית מונחת מעל שפתה העליונה, גופה מעוגל בדיוק במקומות הנכונים והיא נמצאת בזוגיות פורחת עם שי פלג, קצין שהכירה בטירונות. את גיא היא פוגשת במקרה, לאחר שאחד מחבריה מרביץ לו בטעות. הפגישה המקרית הזאת העירה את הניצוץ שהיה כבוי אצלו מאז מותה של לורן, בת זוגו ההרה ושותפתו לחיים לפני שנתיים והוא מוצא עצמו מהרהר רבות על הבחורה המסתורית. דבר לא מכין אותו לקראת הפגישה המחודשת איתה כשהוא מקבל העברה לבסיס מרוחק בדרום הארץ, המתח המיני ביניהם מורגש כבר מהרגע הראשון. האם גיא ייתן לעצמו הזדמנות שנייה להתאהב? האם נועה תוכל לוותר על שי, הקצין המתוק שנכנס לה ללב והיא הייתה בטוחה שאיתו היא תעמוד מתחת לחופה רק בשביל רומן חולף עם גבר מתוסבך ולא החלטי שרגע אחד איתה וברגע השני נ

נתנאל בן 30 הוא גבר מושך בכל רבד.אם בגופו הגברי והחסון והמלא קעקועים ואם בקולו המחוספס והעמוק. הוא נולד בשכונה בנתניה ועבר ילדות קשה עם אבא מכה נכנס לכלא ואמא שגידלה אותו לבד. הוא לא סיים בצפר כי היה חייב לעזור לה לפרנס את הבית ואת אחיו הצעיר אוראל. הוא עם חברי הילדות שלו לירן ועומר שעד היום נשארו החברים הכי טובים שלו. מעולם לא הייתה לו חברה כי לא רצה וכי לא האמין באהבה. תמיד היו לו יזיזות. הוא בחור רציני עובד במשרד הביטחון בתור סוכן שב"כ בשביל שלא יעלו עליו הוא עובד גם במשרד מפורסם לעורכי דין . אן היא בת למשפחה אמידה יחסית. היא קטנטונת (1.50) בת 22 . היא בחורה יפייפה עם עיינים בצבע ירוק אפור חודר. ושיער שטני וארוך. היא משוחררת מהצבא כבר כמה חודשים והתחילה לעבור בתור מזכירה במשרדים. אן היא כל מה שגבר מחפש בחיים שלו היא ילדה טובה בחורה יפה תמימה חכמה ובעיקר טובה. מעולם לא רצתה זוגיות כי פחדה להפגע מה יקרה ששני העולמות האלה הפגשו? אהבה שלה תיהיה סוערת. מלאה בעליות ובירידות היא תיהיה כל העולם שלו והוא יהיה כל העולם שלה סיפור סוחף מרגש "לא בוחרים במי להתאהב"

הרמתי את מבטי אליו מתכוונת להתעצבן עליו ונעצרתי שהוא נעץ בי את מבטו בצורה משונה "מה?" שאלתי בשקט ובשנייה אחר כך הוא ריסק את שפתיו על שלי גורם לי להיאנק בהפתעה ועם עיניי הפקוחות הבטתי בעיניו העצומות ומיהרתי לדחוף אותו ממני מתאפקת שלא להעיף לו סטירה. אני לא מכירה את הבן אדם והוא מנשק אותי עכשיו כאילו אנחנו חברים או משהו בסגנון. חצוף!

"ידידות בין גברים ונשים היא בלתי-אפשרית. יש תשוקה, עוינות, הערצה, אהבה, אך לעולם לא ידידות." בלתי ניתן לעצירה, כך תקראו למה שהיה ביניהם. שילב, בחורה צעירה, מרדנית וחייכנית, מלאת אנרגיה ושמחת חיים, הנמצאת בשנתה האחרונה לחטיבת הביניים. שילב נערה מצחיקה ואם נודה באמת, גם די משוגעת, אולם זו הייתה התכונה המרכזית להתאהבות המהירה בה. בבית ספר - היא התלמידה המצטיינת והקשובה, אשר מחוממת מאהבתם של חבריה הטובים. בחיי הלילה שלה - היא חית המסיבות המטורפת עתירת האדרנלין שחושקת בבילויים מלאי אופוריה. אביאור, בן לאמא אוהבת ואח צעיר לשלוש אחיות. אביאור הוא הגבר בבית. אמא שלו היא הדבר החשוב והיקר לו מכל אדם אחר והוא שומר עלייה כמו על אוצר מאז גילוי מחלתה האיומה. אביאור הוא גבר שסופג המון סודות כמוסים מהעבר שמשפיעים עליו בהווה. אביאור הפסיק להאמין באהבה כבר בגיל 16, לאחר חווית הבגידה הנוראית שעבר. ברגע שחגג את גיל 22 וסיים את שירותיו הבטחוניים בצה"ל, השתנה לחלוטין. ואולי, כי היא נכנסה לחייו. הם נפגשו באופן לא מתוכנן ומקרי לחלוטין והיא איננה הייתה מודעת לכך שהפגישה הרנדומלית הזאת תגרום לחייה להתהפך מקצה אחד אל השני. היא לא ידעה שברגע שתסכים להצעתו, החיים שלה יתחילו להסתבך. אבל זה קרה, וזה היה בלתי ניתן לעצירה.

#מקום ראשון ברומנטיקה 23/7/2017 ״תעזוב אותי!״ צרחתי את נשמתי ונאבקתי בידיו השריריות ״תעזוב אותי דיי דיי אני שונאת אותך!״ צעקתי שוב ודמעות ירדו מעיניי כאב לי כל שריר בגוף, הסתכלתי עליו וראיתי את ההבעה הרצחנית שעל פניו. הוא שחק אותי לקיר והצמיד את ידיי מעל ראשי , לא יכולתי לזוז. הדפיקות לב שלי התגברו והנשימות שלי התקצרו. הוא נצמד אלי והתקרב אל אוזני ״את שלי״ הוא לחש בשעשוע וצמרמורת עברה בגופי, הזעתי והלחץ והכאבים רק התגברו. הוא שיחרר אותי במכה והוא כיוון את האקדח לכיוונו ״אל תפגע בו! בבקשה״ צרחתי כל כך חזק ניסיתי לרוץ לכיוונו אבל האנשים שלו תפסו אותי בחוזקה ולא נתנו לי את היכולת לזוז. הוא כיוון את האקדח אליו ונשמע קול ירייה.. סול בת 20 שהמשפחה היחידה שנישארה לה היא אחותה הקטנה בת ה-5 ששמה לונה . אבא שלהן היה אבא מכה, מתעלל ושותה. עד שיום אחד החליטו לברוח ממנו. אמא שלהן נפטרה כאשר סול הייתה בת 15 וכרגע הן גרות בבית קטן וצפוף הניראה כמחסן. בגלל מצבן הכלכלי הקשה סול עובדת בשתי עבודות כשלונה הקטנה בבית לבדה. הכל היה בחייה של סול שגרתי והרגלי עד שהוא הגיע, האיש שכולם מוצאים בו איימה. ״אתה חושב שנתגבר על זה?״ שאלתי אותו ברכות, הוא הביט לי בעיניים ועצב התנוסס על פניו ״אנחנו נתגבר.״

״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋