•הושלם• לצערו של איתי, בשבילו אהבה היא מילה נרדפת לכאב. זה מה שקורה אחרי שנדלקת על סטרייט בגיל חמש, וגילית שאתה מאוהב בו בגיל שתיים עשרה. כן, זה היה אכזרי. מה הוא לא עשה בשביל אוראל? בשביל שהוא יבחין בו? איתי שתה, עישן, הנמיך את השפה שלו לסלנג מרוצץ, הכל כדי להתקרב אליו. והוא סוף סוף היה חבר שלו, הוא היה קרוב אליו. ...אבל אוראל עדיין היה סטרייט, וכמו כל סטרייט, הוא מצא את הבחורה הסטרייטית שהתאימה לו כמו כפפה ליד. איתי ממש רצה לשנוא אותה, אבל הוא פשוט לא. באמת, זה היה בסדר אם אוראל לא היה מאוהב בה - אבל זה היה כל כך שקוף, ו...זה לא כאב בכלל. אז כן, איתי דיבר עם גיא שנייה אחת ושנייה אחרי בכה כמו מתבגרת שקיבלה מחזור בפעם הראשונה. הוא חשב שהגיע לו את זה. מהצד השונה של הספקטרום, גיא הכיר את איתי כמעט נצח. הוא היה דרמה קווין, מלא ביטחון, מעשן, שותה, משוויצן. איתי היה רהוט להפליא וזה נראה כאילו כל תשומת הלב ישר קפצה אליו כשהוא נכנס לחדר (גיא בהחלט ידע שהעיניים שלו תמיד קפצו אליו). איתי התמיד חזק, תמיד שמח. כלומר, זה מה שהוא היה אמור להיות... אבל אז, באמצע שיחה תמימה, איתי-השמח-תמיד התפרק ובכה בפעם הראשונה כאילו כל המשפחה שלו מתה בתאונה טראגית. פתאום, גיא גילה אדם שונה לגמרי ממי שהוא חשב שהוא הכיר.

•הושלם• הסיפור על התוכנית בת תשע השנים של ילד אחד, לגרום לילדה אחת להסתכל עליו... קצת אחרת. עמרי והילה נתנו אחד לשנייה כאפות עד כיתה ג'. הוא הרס לה את ארמון החול, היא דחפה אותו מהנדנדה, הוא ניסה לחנוק אותה עם כרית והיא ניסתה לשדך לו את האצבעות ביחד למטרות מחקר. הייתה להם מערכת יחסים מאוד... מיוחדת. הם פגשו את ההורים זה של זו עוד לפני כיתה א', בשיחה שנועדה לפייס אותם אבל נגררה למשיכת שיערות הדדית ברגע שהוציאו אותם מהכיתה. בכיתה ג', עם זאת, עמרי קיבל את ההארה של חייו; הוא הבין שהילה, עם כל המכות, השנאה ההדדית והקללות ההו-כה-מפותחות של ילד בכיתה ג'... תהיה הבחורה שתראה אתו כדורגל עד סוף ימיו, פשוט כי היא אוהבת אותו. בכיתה ז' הוא רצה להיות האחד שיקח אותה לנשף. ובכיתה י'? הוא פשוט רצה להיות האדם היחיד שהיא תסתכל עליו. אבל לא בקטע קריפי, הוא נשבע! אזהרה: כמות נכבדת של קללות.

דרמה פסיכולוגית - "תמיד ידעתי שמספיק חיוך אחד כדי לשכנע אותה שאני בסדר, פשוט לפעמים היה יותר מידי קשה לתת את החיוך הזה." ---@--- לג'יימס בראון יש בעיה. אף אחד לא יודע מה הבעיה שלו ולפעמים גם הוא לא לגמרי יודע מה הבעיה, הוא רק יודע שהוא לעולם לא יעשה דברים מהסוג שהכניסו אותו מלכתחילה לצרה הזאת. הוא לעולם לא יתקרב אל מייקל סטון.

•הושלם• אדם הגיע לתיכון בתור שישיסט קטן וחמוד (אבל בגובה מטר תשעים כי גנים משובחים) ללא שום ניסיון מיני או רומנטי. הוא כבר השלים עם הנטייה המינית שלו. זה לא היה קשה במיוחד, הוא תמיד היה סוג כזה של בחור שקשה לערער. לאור הנטייה המינית שלו והשייכות שלו לגיל הטיפש עשרה, לא עבר יותר מידי זמן עד שהוא שם את עיניו על בחור שנראה טוב למדי שלומד אתו בכיתה; בן, בחור בעל מראה הרבה מעל הממוצע, לשון חדה כתער ואישיות מרתקת שפשוט לא הצליח להוריד ממנו את העיניים. ואדם לא טרח להסתיר את העובדה הזאת. הוא לא עשה שום דבר שיטריד את הבחור, כמובן. אבל העובדה שהוא דלוק עליו? כן, לא הייתה לו בעיה להראות את זה. הוא גם לא התבייש בנטייה המינית שלו בשום צורה, ואם שאלו, הוא היה עונה. אין מי שישאל אף פעם, כמובן, כי זה סוג של טאבו. אבל... דברים לא תמיד הולכים כמו שאתה חושב. לחיים יש את הדרכים המסתוריות שלהם לתת לך את הכאפה המושלמת. מכל האנשים, אדם מצא את עצמו באינטראקציה קבועה עם... החבר של בן, מכל האנשים בעולם. אז אפשר לומר שלבן יש טעם... יוצא מן הכלל בבחורים. ורצף אירועים מעניין שבר את כל מה שאדם ידע והאמין לגבי רומנטיקה והחיים בכללותם. אזהרות: -מכיל תכנים מיניים

"אֵלֶּה אוֹמְרִים חֵיל פָּרָשִׁים, אֵלֶּה חֵיל רַגְלִים וְאֵלֶּה צִי סְפִינוֹת הוּא הַדָּבָר הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר עַל הָאָרֶץ הַשְּׁחוֹרָה, אֲבָל אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאָדָם אוֹהֵב." ספפו. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------ "אהבת את זה, נכון?" לקח לי זמן להבין למה הוא מתכוון. "כן, סאם. אהבתי את הפרחים." "לא, לא את הפרחים." הוא צחק. "זאת אומרת, ברור שאהבת את הפרחים אבל הרבה יותר אהבת את העובדה שהיא זאת שהביאה לך אותם. פשוט תודי." למשך דקה ארוכה לא עניתי. הקול שלו נשמע לי תקיף, כמעט מאשים, למרות שידעתי שהוא לא התכוון שהוא ישמע ככה. לא יכולתי לעצור בעד החיוך שהתפשט על הפנים שלי כשדיברתי וכל כך שמחתי באותו רגע שהוא לא יכול לראות אותי. "אני מודה." *סיפור אהבה בין שתי בנות. הומופובים לא רצויים.

כל שיכול היה לחשוב עליו ברגע שראה אותו, זה שהאדם הזה שלו. הוא חפץ בו, רצה אותו לעצמו ושנא את הדרך בה הנערה הנמוכה ממנו נישקה את לחיו והחזיקה את ידיו, אך לעולם לא נישקה את שפתיו. הוא החליט שהנערה תוכל להמשיך בחייה ללא הנער היפה, אז הוא עשה מעשה. והוא לא התחרט שהפריד בין אח ואחות ללא ידיעתו. *אין כל קשר בין תוכן הסיפור למציאות* *אסור להעתיק/לצלם/לשכפל/או לעשות כל דבר הכרוך בלקיחת קטעים מהסיפור ללא אישור של הכותבת המקורית* ♧אם אהבתם תשתפו עם חברים, תגיבו (אני אוהבת תגובות ממש!) ותצביעו (גם הצבעות אני אוהבת לא פחות) בתודה, אני♡

60 המשפטים הטובים ביותר של הומר. ♕ הושלם ♕

אם חשבתן שאהבתן את אמה-תולעת-ספרים ורן-צרות-הול כשרק החלו את סיפור האהבה שלהם, קבלו אותם שוב במאה פרקים דביקים נוספים! בסיפור ההמשך "התרסקות" היחסים בין אמה ורן מתעמקים והשניים לומדים להכיר זה את זו באמת ובתמים. לאט לאט, כשהמסכות נושרות מהפנים והם מסירים שכבה אחר שכבה אחת מהשני נוצר בניהם קשר כנה שמעולם לא חשבו שיווצר מאותו לילה מקרי בו הצטלבו דרכיהם בספרייה. אז, הייתה זו רק התנגשות קלה בין שני עולמות שונים. כעת, הם נשאבו עמוק מדי אל תוך מערכת היחסים ורגשות שלא ציפו להם התפתחו בין שניהם. אבל אתגרים חדשים עומדים בפתח וממתינים להפריד בניהם, האם יצליחו השניים לעמוד יציבים כנגד כל המכשולים? ממש כמו כדור שלג המדרדר במורד הר תלול ללא יכולת לעצור וסופו ידוע מראש - התרסקות מובטחת.