רוצים לתרגל את כתיבתכם? חושבים שיש לכם את היכולת אבל רק חסרות הקריאות? מחפשים כותבים מוכשרים וספרים טובים? הקונספט החדש של פרסי הרנדומאלס יכול לעזור לכם! בכל חודש תעלה לכאן משימת כתיבה חדשה, כשבסופה יתפרסם הקטע הטוב ביותר בעיניי - ביחד עם שם המשתמש של הכותב/ת. המשימות יפתחו לכם רעיונות חדשים שאולי לא חשבתם עליהם ויחשפו בפניכם סגנונות שונים של כתיבה יצירתית ותיאורים. בכל חודש יהיה נושא חדש המתקשר אליו בצורה מסוימת, ולמשתתפים יהיה זמן מוגבל לכתוב ולשלוח אותו. התחרות, המתפרשת על פני שנה, משלבת תחרות כתיבה עם ספרי פרסום חודשיים, ומטרתה העיקרית לעזור לכותבים טובים ולא מפורסמים לקבל את ההכרה שמגיעה להם. אם אתם מעוניינים בפרסום, רוצים לתרגל ולהשתפר בכתיבתכם, מחפשים ספרים וכותבים טובים או רוצים לתמוך במשתתפים אחרים, הוסיפו את הספר לספריה שלכם ועקבו אחר המשימות החודשיות! בהצלחה לכל המשתתפים!

מלאני גרינווד, היא בערך ההגדרה המושלמת למושג "מביך". בין אם זה חיי החברה שלה, בנים או צורת הלבוש שלה. פשוט אף פעם לא מצליח לה. שתי חברות הילדות שלה, סם ואלכס, הצליחו איכשהו לצאת מתקופתן המביכה בחטיבה והצליחו למצוא את עצמן מקובלות יחסית בחברה. אף אחד עדיין לא מבין איך הן מסכימות להישאר לצידה של מל. כמו בכל סיפור נעורים סטנדרטי, למל גם יש מושא אהבה או "קראש" שהוא בערך גם הבן הכי פופולארי בבית ספר. ובהחלט מעבר לליגה שלה. מצד שני, נמצאות הבנות הרעות ("המלכות") שמתחביבן להציק ולהרוס את חייהם של תלמידים דומים למל. אז ברוכים הבאים לחיים המביכים של מל.

הבטתי בו מקצה החצר הגדולה בעודי ישובה על אחד הספסלים הרעועים. לא רק הבטתי בו, לא, סקרתי אותו - ראיתי אותו; צוחק ומשתובב עם חבריו, נראה כהתגלמותה של תקופת הנעורים. לפתע הרגשתי כל כך זקנה לעומתו. הוא סובב אותי על האצבע הקטנה שלו, והסתחררתי לחלוטין, מתבגרת במהירות תוך כדי. אם הוא הסיבה שהזדקנתי, האת וא גם יהיה הסיבה שאני אחזור להיות צעירה שוב, מסובכת כהתגלמותה של תקופת הנעורים. #22 ברומנטיקה 28/09/2017 #1 בספרות נוער 09/12/2017 הספר הזה עלול לכלול תכנים שלא ראויים לכולם, או תכנים שעלולים לעורר טריגרים למיניהם. ראו הוזהרתם.

תחרות ה״רנדומאל״ מאפשרת לכותבים ומתרגמים מקהילת הוואטפד הישראלית להתחרות על אחד משני פרסים; פרס ״בחירת הקהל״ ופרס ה״מאל״. השנה, 2017, תוכלו להשתתף בתחרות לראשונה, ולזכות באחד משני הפרסים. פה תוכלו למצוא את כללי ההרשמה וההשתתפות בתחרות, את תאריכי הגשת המועמדות, הספרים המועמדים, ובסופו של התהליך - את הזוכים. *התחרות אינה מנוהלת על ידי וואטפד ואינה קשורה לוואטיס. היא מנוהלת על ידי חברי הקהילה הישראלית בוואטפד*

היי אז בסיפור הזה יתואר כול מיני דברים שקורים לי בחיים אז רובם יהיו על קייפופ, הסיפור יכלול דברים שקורים לי ביום יום, סיפורים שקראו לי (סיפורים מצחיקים לרוב),רגשות שלי רעיונות שלי ועוד דברים רנדומלים

"ג'אהיון בואי נעשה הסכם." צ'אניול אמר לה והיא המהמה. "איזה הסכם?" היא שאלה אותו עם הקול המתוק שלה והוא חייך. "שלא משנה מתי ואיפה, תמיד נגן אחד על השניה." הוא אמר לה והיא נלחצה מעט. "מה התחלת לדבר כמו מבוגרים." היא אמרה לו עם גיחוך והוא התבונן בה במבט רציני. "אני מבטיחה." היא אמרה לו והם שילבו את הזרתות שלהם וצעקו ביחד "מבטיחים לכל החיים!" וציחקקו. לג'אהיון ולצ'אניול הייתה הבטחה כשהם היו קטנים, הבטחה להגן אחד על השניה... אך מסיבות כלשהן צ'אניול היה צריך לעזוב ללא כל התראה מה שגרם לג'אהיון עצב רב בליבה. מה קורה כאשר צ'אניול חוזר כשהוא כבר בן 18 ונכנס מחדש לחייה של ג'אהיון? ~~~~~~~~~~~~~~~~~~ "לא משנה מתי ואיפה, תמיד נגן אחד על השניה. עד עכשיו היחיד שהגן עליי זה אתה, לא הייתה לי באמת הזדמנות להגן עלייך... אבל אני מבטיחה לך כמו בהסכם שלנו, שאני תמיד אגן עלייך, אני מבטיחה לכל החיים." -אלימות פיזית -18+ *49# בפאנפיק - 30/1/18* *11# בבית ספר - 4/7/18*

הגיעה שעת חצות, ולא הצלחתי להרדם, נזכרתי שקיבלתי לא מזמן מאיש משונה מאוד שעמד ברחוב, איזה ספר נחמד, או לפחות כך חשבתי, עד שהגיע הלילה הזה, שבו לא הצלחתי להרדם, אז החלטתי לפתוח את הספר ולקרוא בו, ולהפתעתי גיליתי שאני רואה שהסיפור בתוך הספר זז, לא האמנתי למראה עיני, איך יכול להיות שהסיפור זז, ועוד ממש לנגד עיני, החלטתי לנסות לגעת בדף, וזה היה הדבר האחרון שאני זוכרת שעשיתי, כשפקחתי את עיני, גיליתי מקום יפיפה, מלא דשא ועצים, וארמון בקרבת מקום, " אוי ואבוי, לאן הגעתי?, אומנם המקום מאוד יפה, אבל זה לא הבית שלי ולא המיטה שלי, ואפילו לא קרוב", לא ידעתי מה אעשה, והחלטתי להתקרב אל הארמון, ידעתי שאני לוקחת סיכון, כי אני משנות האלפיים, ולכו תדעו באיזה שנה אני עכשיו, התקרבתי עוד קצת, ולפתע יד גדולה נחתה על כתפי, נבהלתי ונעצרתי במקומי, לא ידעתי מה כדאי לי לעשות...