אריס גרה כל חייה בלונדון, בביתה המוכר והאהוב של סבתה. אומנות הייתה התשוקה שלה, וידיה היו שליחות של כישרון הציור המופלא שלה. חייה של אריס מתחילים להשתנות כשתלמיד חדש בשם וולדן מצטרף לאחד מהשיעורים שלה. אריס מגלה דברים חדשים על עברה המעורפל, על הוריה המנוחים, ועל החלום המוזר שחלמה מאז הייתה בת שתיים עשרה. מי הם אותם אנשים מהחלום שרוצים ברעתה של אריס? מה הופך אותה למיוחדת כל כך, שגורם לאותם אנשים לחפש אותה? ואיך וולדן קשור לכל העניין?

'טימוורק' היא פנימייה שנועדה לגבש קבוצות חברות ולפעול למען עבודה בשיתוף פעולה ועבודת צוות. כשבריאנה מגלה על פנימייה זו, היא מחליטה לעבור אליה ביחד עם חבריה הטובים - ריף וקימברלי. היא מקווה להשיג בפנימייה זו שינוי טוב בחייה, שינוי שיביא איתו קרבה אל חבריה הטובים וזמן איכות יחד. מטרתיהם המשותפת הייתה להתקרב ולצבור חוויות משותפות. לאחר שהשלושה נרשמים ומגיעים לפנימייה, הם מבינים כי הם לא ישיגו את רוב הדברים אליהם שאפו להשיג בפנימייה הזו. חלה אי הבנה; כל אחד מהם ייצטרך להתמודד עם שותף אחר וזר בפנימייה למשך שנה שלמה. איך בריאנה תתמודד עם השותף שלה? האם הכל יהיה שונה לאחר שתפגוש בו? האם היא תצטרך להתחרט על כך, או להיות אסירת תודה? -------- - סיפור גמור.

פרסי היה מאוהב וארס היה האל האחרון שהוא רצה שידע מכך. כשמושא אהבתו של פרסי מתעלם מרגשותיו זה כול מה שפרסי מסוגל לחשוב עליו. לפרסי אין זמן ללעג ולבוז שאל המלחמה מקנה לו בכל פעם שהם נפגשים, ולכן כשארס מסבך את פרסי בשערורייה אולימפית ושניהם יוצאים יחד למסע חיפושים פרסי כועס כול כך שהוא מפחד לה השתגע. במסע סוער הרחק מהאחד אותו פרסי אוהב לצד האל השנוא עליו מכל, פרסי יגלה שליבו הפכפך. *אזהרות טריגרים* 18+

ג'ואי הוא נער מתבגר וקצת חצוף שאוהב לעשות שטויות קטנות עם שני חבריו מהתיכון, אבל בערב אחד של שכרות הם עושים שטות לא חוקית ומבצעים גנבה מבית מגורים של זוג עיוורים מבוגר. לצערם, במהלך מעשה הגנבה הם מבינים שהצליחו לעלות עליהם, שני חבריו של ג'ואי מצליחים לברוח עוד לפני שהם נתפסו בעוד שג'ואי נשאר מאחור ונתפס. ג'ואי, כמו חבר נאמן, בוחר שלא להלשין על חבריו והוא מתמודד עם התוצאות בעצמו. מה יקרה כשג'ואי ישלח לבצע עבודת שירות במרכז לעיוורים? מה יקרה כשהוא יפגוש את איאן, גבר צעיר ועיוור שאחראי עליו ועל נערים אחרים שנתפסו גם כן כמו ג'ואי? האם ג'ואי יצליח להסתדר? האם הוא יצליח להתחבר אל איאן או אל הנערים שאיתו? האם הוא יצליח להתבגר? והאם סיפור אהבה יכול להתקיים בין עיוור לבין נער שיכול לראות ומאמין שהוא הטרוסקסואל? ---- 18+, קללות, תכנים מיניים ובקיצור- פאן!

בכל יום הוא כתב במחברת המוות שלו. טוב, אולי לא בכל הימים, אבל הקפיד לפתוח אותה פעם בשבוע עד לתאריך המיוחל, מתאר מחשבות לרגשות שלעולם לא יוכל לעצבן למילים ולהתאים את גוון קולו כך שיראה את הכאב שמאחורי כל הבהרה ואות. אה, וגם היה עוד פרט קטן ושולי - הייתה לו דלקת במיתרי הקול. *עלול להכיל תכניים חד מיניים, קללות, תיאורים מיניים, דיכאון, הערכה עצמית נמוכה* *הסיפור הוא פרי דמיוני המוחלט, וכך גם רוב הפרטים בו* כל הזכויות שמורות לכותבת המקורית (שזו אני). אין להעתיק/לצלם/לשכפל/לגנוב או להשאיל קטעים מתוך הסיפור ללא אישור של הכותבת® מקווה שתהנו מהקריאה❣ Bella Rose 16.10.17 #2 in short story 18.10.17 #1 in short story

•הושלם• לצערו של איתי, בשבילו אהבה היא מילה נרדפת לכאב. זה מה שקורה אחרי שנדלקת על סטרייט בגיל חמש, וגילית שאתה מאוהב בו בגיל שתיים עשרה. כן, זה היה אכזרי. מה הוא לא עשה בשביל אוראל? בשביל שהוא יבחין בו? איתי שתה, עישן, הנמיך את השפה שלו לסלנג מרוצץ, הכל כדי להתקרב אליו. והוא סוף סוף היה חבר שלו, הוא היה קרוב אליו. ...אבל אוראל עדיין היה סטרייט, וכמו כל סטרייט, הוא מצא את הבחורה הסטרייטית שהתאימה לו כמו כפפה ליד. איתי ממש רצה לשנוא אותה, אבל הוא פשוט לא. באמת, זה היה בסדר אם אוראל לא היה מאוהב בה - אבל זה היה כל כך שקוף, ו...זה לא כאב בכלל. אז כן, איתי דיבר עם גיא שנייה אחת ושנייה אחרי בכה כמו מתבגרת שקיבלה מחזור בפעם הראשונה. הוא חשב שהגיע לו את זה. מהצד השונה של הספקטרום, גיא הכיר את איתי כמעט נצח. הוא היה דרמה קווין, מלא ביטחון, מעשן, שותה, משוויצן. איתי היה רהוט להפליא וזה נראה כאילו כל תשומת הלב ישר קפצה אליו כשהוא נכנס לחדר (גיא בהחלט ידע שהעיניים שלו תמיד קפצו אליו). איתי התמיד חזק, תמיד שמח. כלומר, זה מה שהוא היה אמור להיות... אבל אז, באמצע שיחה תמימה, איתי-השמח-תמיד התפרק ובכה בפעם הראשונה כאילו כל המשפחה שלו מתה בתאונה טראגית. פתאום, גיא גילה אדם שונה לגמרי ממי שהוא חשב שהוא הכיר.

ג׳וני קרטר קיבל הרבה הערות, אימו אף-פעם לא העריכה אותו מספיק כדי שיהיה לו בטחון עצמי גדול יותר משל צנצנת, הילדים בבית הספר לא פוסחים עליו בצעדת המסדרון שלהם שמטרתה להביך נערים בדיוק כמו ג׳וני. טובי סיוארט לא פותח את פיו יותר מחמש פעמים ביום, הוא מעדיף לשמור את המילים שלו לעצמו מאשר לחלוק עם אנשים שבעתיד הקרוב לא יחליף איתם אפילו מבט. טובי לא זקוק למילים כדי להתבטא, הוא השחקן הכי טוב בקבוצת הכדורסל, מוקף בחבורת בריונים והוא התלמיד השני עם הציונים הכי גבוהים בשכבה. אני עדיין לא בטוחה האם השפה תהיה קשה מידי אבל מתוארת אלימות ובןxבן.