״רגע״ התחנן. "פאק, אני מצטער! תן לי להתנצל!״ מלמל בפאניקה והרים את ידיו. המילים שלו הפכו לרעש מטריד בראשיי, אני לא אסבול את זה שמשקרים לי. החיילים שלי אמורים להגן על אחיי, זה העבודה הדפוקה שלהם. הנחתי סיגריה בין שיניי ואת אצבעותיי על ההדק אך לפני שהספקתי ללחוץ על ההדק צלצול הטלפון ניגן ברקע. ״מהר.״ נהמתי. ״היא ברחה.״ שיניי נסגרו והסיגריה נחצתה לשתיים. אני אברר מאוחר יותר מי היה אחראי לזה שהם הותקפו, עכשיו הדבר היחיד שמעניין אותי זה לאן היא ברחה ולמה. הורדתי את האקדח בחזרה למקומו. ״האישה שלי הצילה אותך, זה לא יקרה עוד פעם.״ מלמלתי קולי קר כקרח וראשי מתמלא במחשבות. עליתי על האופנוע ונסעתי לפי המיקום שלה. לא התחרטתי לרגע על כך ששמתי בטלפון שלה אפליקצית חיפוש.

איך זה מרגיש שגבר שתלטני ברמה קיצונית נתקל באישה תמימה ולא מנוסה? סיפור מרגש ועוצמתי בין חוזרת בשאלה וחוזר בתשובה.

^הושלם^ "זרועותיה חיבקו אותה במקום זרועותיו, הדמעות הבוגדניות לא הפסיקו לזלוג על פניה ולהיבלע בטיפות הגשם שהחל להתחזק. זה היה הרגע שבו הבטיחה לעצמה שזאת תהיה הפעם האחרונה שהיא תבכה בגלל כל המצב הזה. זה גם היה הרגע שבו היא חצתה את הכביש השחור הרטוב, עיוורת לחלוטין מהגשם..." לאחר מותו של אביה חייה של קליירי ריין מתהפכים והיא נאלצת לוותר על חייה שלה, מקדישה את כל כולה למשפחתה כדי שלא ישקעו בחובות. מתנתקת מכל האנשים שבעבר היו סביבה, ונישארת בקשר רק עם חברתה הטובה, ג'סמין. מאז ילדותו היה ברור לכולם שליאם קלארק יהיה יורשו של אביו, כך שהוא לא היה צריך להילחם על מקומו. במשך שנים חי מחוץ לעיר, מנהל אותה מבחוץ בלי קשר ישיר לאנשי העיר הקטנה, ועכשיו החליט לחזור כדי לקבל את מה שמגיע לו: קליירי ריין. ^בשכתוב^ @t.a_author ^All rights reserved.^

ג'ו: אני זוכרת את הרגע המדוייק בו פגשתי בעיניים האפורות האלו. עיניים יפייפיות שהטביעו אותי, וגררו אותי איתו למעמקי הגיהנום. הבעיה היא שאני הבאתי זאת על עצמי. אני אומרת לעצמי שאני שונאת אותו, אבל בכל פעם שהוא בסביבה אני מבינה עד כמה זה שקר. חשבתי שלא אכנע, ולא אראה לו לעולם חולשה. לו רק ידעתי עד כמה טעיתי, ועד כמה האופי הצדקני שלי הולך לשנות את חיי. ת'או: ניו-יורק בקרוב תהייה כולה שלי. בינתיים אף אחד לא יודע מי אני, אבל אני עומד לשלוט בכל מה שאנשים מכירים-וגם במה שלא. מאז אותו היום חשבתי שלא אוכל להרגיש שום דבר טוב עוד לעולם. אין לי גבולות, אין לי חוקים, אין לי כבוד, ואין בי פחד. אבל אז הכל השתנה כשהיא הגיעה ותפסה את תשומת ליבי. נראה כי מהשניה הראשונה שעינינו נפגשו אני מרגיש יותר ממה שהרגשתי אי פעם.

#1 In 8 Stories Category: Drama, Life, True, Past, LoveStory, New, Lies, Memories. #2 In 6 Stories Category: Change, Trust, Friends, Truth, Family, Secret. #3 In Strong Storyies Category. "את בוחרת לברוח מכולם במקום להלחם על מה שמגיע לך" לוקאס צעק והביט אל תוך עיניי בנסיוו לחפש איזה שהוא רגש אחרון. "אני לא נכנסת למלחמה שאין לי סיכוי לנצח בה". "בשביל זה את צריכה אותי אנה". "תפסיק להגיד את זה!" "זאת האמת". "למה? תן לי סיבה אחת טובה". "כי אני היחיד שיכול להחזיר לך את הזכרונות שלך, את כל ה18 שנה שנאבדו לך מהחיים". "איך אתה? דווקא אתה מכל האנשים בעולם.. יכול להשלים לי 18 שנה שנמחקו לי מהחיים?" "אני הייתי בכל ה18 שנה האלה" הוא ענה "בתור אחד שלא הפסיק לאהוב אותך.. ידעתי יותר מכולם". "אתה?" שאתתי שוב, לא מאמינה שהגעתי למבוי כל כך סתום עד כדי כך שהאדם שמכיר אותי הכי טוב, הוא זה שגרם ללב שלי לאבד את היכולת להרגיש. "אני" הוא אמר "מצטער לאכזב אותך". "מצטערת להגיד לך שאני לא מרגישה את האכזבה" אמרתי והוא כיווץ את גבותיו בשאלה "בזכותך.. אני לא מרגישה כלום יותר..". "מה אם אני לא רוצה לדעת?" "את רוצה" הוא אמר בעקשנות והמבט שלו חדר עמוק לנשמתי. "אני שונאת אותך לוקאס". "ואני אוהב אותך.." הוא ענה "ואיכשהו שתינו עדיין תקועים נכון?״

כנסו ותגלו מה קורה לרוז כשהיא נאלצת לעבוד עם הביריון שלה..

''לימרוס'',ממלכות קרה שנשלטת על ידי המלך גאיוס דאמורה האכזרי. קליאונה בלוס,משרתת בארמון המלוכה של לימרוס...היא חוותה כמה רגעים קשים בחייה והמשפחה שלה נהרסה האכזריות על ידי משפחת דאמורה, היא אמורה לשנוא את המשפחה הזו ולאחל למותה,אבל איך היא יכולה,כשהיא מאוהבת ביורש העצר? מאגנוס לוקאס דאמורה,בנו הבכור של המלך גאיוס ויורש העצר.הוא אמנם נדיר ביופיו ואינספור נשים מחזרות אחריו, אבל הוא גם אפל ומסתורי,הוא קר ואכזר בדיוק כמו אביו,לא אכפת לו מאף אחד חוץ מעצמו,והוא מעולם לא אהב מישהו חוץ מעצמו. רבים חושבים שהוא נולד עם לב קפוא,כמו לימרוס,ולכן אינו יכול לאהוב. קליאו חולמת שיום אחד הנסיך היפיפה ישים לב אליה,אך היא יודעת שזה לא יקרה לעולם.... אך לפעמים חלומות מתגשמים,ובנשף מסכות אחד,כל החוקים נשברים...

מוקדש למי שאי פעם גרמו לפקפק בכך שהיא ראויה לאהבה. לכל אחת מגיע מישהו שיאהב אותה ללא גבולות וללא תנאים. מישהו שמספיק מבט אחד ממנו והוא כבר ידע על מה את חושבת, אחד שיקרא אותך כמו הספר הכי מרתק בעולם. אחד שבימים הקשים יהיה המשענת שלך ובימים הטובים יותר יהיה זה שמסב לך שמחה. מישהו שידע כיצד פועל כל סנטימטר בראשך. שיקבל ואפילו יאהב את השגעונות שלך, כי הרי זה מה שמייחד אותך מאחרות. אחד שיתעורר לצידך בכל בוקר מחדש כשידייך הקטנות צמודות אל מותניו, וירגיש אושר בלתי רגיל שידע שהן אוחזות בו בביטחון מלא. מישהו שיאהב אותך בדיוק כמו שאת, בלי מסכות וגינונים. כי איך שאת זה הטוב ביותר שרק יכל לבקש לעצמו. מישהו שילחם עלייך, כי הוא יודע שאת היא מי שחיכה לה כל חייו. מישהו שהלב שלו, כל כולו, בשלמותו יהיה שייך רק לך. אז כן, את ראויה לאהבה מהאגדות ומי שאומר לך אחרת- הוא אדיוט.

"ואם אני לא רוצה לבוא" שאלתי אותו בקול מאתגר והרמתי גבה. הוא משך בכתפיו. "זה לא משנה, את באה איתי גם אם אני אצטרך לסחוב את התחת שלך מהמיטה עם הפיג׳מה שלך" הוא אמר והביא אגרוף לשק איגרוף. הסתכלתי עליו ושילבתי ידיים. "יש לך מזל שאני מחבבת אותך" אמרתי וראיתי את הגיחוך השחצן שלו. "תמשיך תמשיך לגחך, אני מורידה את התחת שלך לרצפה תוך שנייה." הסתכלתי על הגב שלו. *** אי אפשר לנצח אותה בשום קרב. הוא באד בוי סקרן מאוד. היא חסרת רחמים. הוא חטטן. היא קרה. הוא שחצן יותר מידי. היא התלמידה המצטיינת של בית ספר. הוא הבאד בוי שבעצם מסתתר אצלו הרבה חכמה. היא הולכת מכות כדי להשתחרר. הוא צופה בה כדי לנסות להבין אותה. קוראים לה קלייר ואלקר קוראים לו בלייק ג׳ונסון.

היא בחורה דתייה שחזרה בשאלה ביחד עם אחיה,משפחה תומכת אין להם זה רק היא ואחיה מול כל העולם. אך מה קורה שאחיה מתגייס לדובדבן יחידה מובחרת בצה"ל והמפקד שלו נהיה החבר הכי טוב שלו ומה קורה שאדל פוגשת את המפקד של אחיה,נהוראי? *זה פעם ראשונה שאני כותבת סיפור,אשמח להערות שיעזרו לי יותר*